"השאלה היא איך מחזירים את המצב לקדמותו וגורמים לכך שהוא יצליח לישון. אני מציעה שאחרי שאת מניקה אותו החזירי את הילד למיטה, לטפי אותו, ובכל פעם שהוא יבכה נסי להרגיע אותו בלי מילים. תינוק בגילו צריך לישון לילה שלם, וכשאת נשארת בחדר שלו עד שהוא נרדם, ולא משחקת איתו לפנות בוקר, את עוזרת לו לחזור לשגרה. אני מאמינה שיהיו לך כארבעה לילות קשים שבהם הוא יבכה, אבל זה הזמן להחזיר לו את השינה שאבדה".
"אם היא תסרב לבחור, תטילי עליה את המשימות שהכי מתאימות לה. אחר כך תגידי לה שהחוקים בבית השתנו, שהיא מקבלת המון ממך ומאבא שלה, ושהגיע הזמן שהיא חייבת לקחת חלק ולתת מעצמה גם כן. תסבירי שאם היא לא תעשה זאת את תיעלבי ממנה, ושאת לא יודעת אם תוכלי להתנהג מולה כרגיל. לצורך העניין, אם היא לא תשתף איתך פעולה, ופתאום תבקש טרמפ לחברה, תגידי לה שאת עדיין פגועה מההתנהגות שלה ולא מוצאת את הכוחות לקחת אותה. תדגישי שלא מדובר בעונש, אלא שאת באמת עצובה שהיא מתנהגת ככה, ולא עוזרת בבית. הילדה תבין את הקשר בין ההתנהגות שלך להתנהגות שלה, כל עוד תשמרי על עקביות. היא תבין שיש בבית יחסי גומלין, ותתחיל לשתף פעולה".