רוזמן הסבירה כי "האבקה בפני עצמה - אין בה שום דבר רע. מה שקורה זה שלוקחים מי גבינה שנוצרים בזמן ייצור מוצרי חלב וזה כביכול פסולת. גילו פעם שבמי הגבינה יש חלבון יותר איכותי אפילו יותר ממוצרי חלב. משתמשים בהם למשל בהכנת גבינת ריקוטה, והיום בכל היוגורטי-פרו המועשרים בכמות גבוהה של חלבון, נניח 20 גרם, גם משתמשים במי גבינה כדי להגדיל את כמות החלבון ביוגורט. זה לא כזה נורא. מייבשים את מי הגבינה ועושים את האבקה, כמו שמייבשים את חלב הפרה ועושים מזה סימילאק או מטרנה. יש אבקות שמכילות עוד תוספים שאולי קצת פחות בריאים. ויטמינים ומינרלים".
מאזינה: "זה מה שאני מכירה, אבל אמרו שיש כאלה גם עם הורמונים".
רוזמן: "לא, לא. של 'הרבל לייף' רגיל".
רוזמן: "אין בעיה עם הכליות כי הבעיה מתחילה בכמות החלבון שאדם אוכל ואם יש לו בעית כליה מראש. אם את אוכלת יותר מדי חלבון, נניח 3 גרם על כל קילוגרם, נניח ואת שוקלת 60 ותאכלי 180 גרם חלבון כל יום ויש לך נטייה לסוכרת - אז זה לא טוב. אבל אם את אוכלת גרם לקילוגרם, נניח 60 גרם ביום - אז אין בעיה. לא משנה מאיפה החלבון מגיע".
מאזינה: "בבוקר אני אוכלת יוגורט, מניחה שהוא חלבון. אוכלת בארוחת ביניים 3-2 כפות של גבינת קוטג'. בצהריים או חזה עוף או דג כ-150 גרם. אחה"צ שמונה שקדים. בערב חביתה ולפעמים חצי קופסת טונה במים - זה החלבון".
רוזמן השיבה: "דובדבנים, שזיפים, גם באפרסקים. את לא חייבת להתייחס לאינדקס גליקמי אם הוספת את הפרי למשהו, נניח לאחר ארוחה, או הוספת דובדבנים ליוגורט, האינדקס חסר משמעות כי החלבונים והשומן מעכבים את ספיגת הסוכר, זה יורד ממילא".