אני בת 65 ולפני כמה חודשים עברתי בדיקה במרפאת שינה שגילתה שאני סובלת מדום נשימה בשינה בדרגה חמורה־בינונית. האם מדובר במצב מסוכן? וכיצד אוכל לטפל בבעיה?
“תופעת דום נשימה בשינה אופיינית אצל אנשים בעלי עודף משקל וצוואר קצר, ולעתים קרובות קשורה גם לגיל. בדרך כלל אנשים שסובלים מדום נשימה בשינה נוחרים בלילה, פחות חמצן מגיע למוח, ואז הם מתעוררים, לוקחים אוויר ונרדמים שוב. חשוב לי לציין שהמוח מתעורר אבל הגוף לא מתעורר, כלומר, אנשים לא מודעים לכך שהם מתעוררים הרבה מאוד פעמים במשך הלילה. השינה עבורם היא פחות אפקטיבית, והם בדרך כלל יתעוררו עם פה יבש, ודחיפות לתת שתן. אצל אנשים הסובלים מתופעת דום נשימה בשינה יש שכיחות להופעת מחלות לב, לחץ דם גבוה וכדומה. במצב כמו שאת מתארת ההמלצה היא לטפל במגוון אפשרויות, החל בשימוש במכשיר סיפאפ, שלוקח אוויר מהחדר ומכניס אותו למסיכה המתיישבת על פניו של המטופל. זהו לא מכשיר הנשמה, אבל הוא בהחלט דוחף אוויר ומתגבר על הלחץ שישנו על הגרון ופותח אותו. אפשרות נוספת היא להשתמש גם בהתקן דנטלי, שזה סוג של פלטה שמושכת את הלסת טיפה קדימה ומסייעת לנשימה טובה יותר”.

אני בן 68 ולפני כשבוע עברתי בדיקת קולונוסקופיה לאחר שסבלתי מעצירות קשה במשך חודש ימים. הבדיקה יצאה תקינה, אבל אני תוהה כיצד אוכל לזרז את פעילות המעיים שלי, כי בשנים האחרונות כבר ניסיתי הכל. מה דעתך?
“ייתכן שבמהלך השנים השתמשת לאורך זמן בחומרים כאלה ואחרים שעוזרים לפעילות המעי, ומגרים את הדפנות שלו. בכדי לטפל במצב אני ממליץ על שתייה מרובה של מים, תזונה עשירה בירקות, פירות וחיידקים פרוביוטיים, ובמידת הצורך תוכל להתייעץ עם הרופא המטפל, ואולי להוסיף גם ‘נורמלקס’”.

גבר מבוגר מתגרד, צילום אילוסטרציה (צילום: אינגאימג)גבר מבוגר מתגרד, צילום אילוסטרציה (צילום: אינגאימג)

אני בן 70, ומאז ומתמיד סבלתי מעצבנות ואי־שקט, אבל באחרונה זה רק התגבר. אני מרגיש שזה משפיע על מצבי הפיזי ועל התקשורת שלי עם בני המשפחה והחברים. לקחתי כדורים טבעיים להרגעה, אבל לא ראיתי תוצאות. כיצד אוכל להרגיש טוב יותר?
“אני ממליץ שתנסה לטפל בבעיית העצבנות וחוסר השקט בעזרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי, כזה שיעניק לך כלים וטכניקות להרגיע את עצמך. במידת הצורך, תוכל לפנות לרופא המשפחה ולבקש להתייעץ עם פסיכיאטר שיסייע לך לבחור טיפול תרופתי מתאים שירגיע את המתח שבו אתה נמצא”.

אני בן 67. עברתי שני אירועים מוחיים, יש לי לחץ דם וסוכרת וגם אי־ספיקת לב. המליצו לי לעבור השתלת קוצב לב, אבל אני חושש שמא קיימת סכנה שהמקום שבו יושתל הקוצב יזדהם. מה דעתך?
“בכל מקום שחותכים את העור יכול להיות סיכון, אבל הסיכון לקבל זיהום דווקא במקום שבו שמים קוצב לב הוא קטן מאוד. השתלת קוצב זו לא פרוצדורה מסוכנת, ולכן אם המליצו לך לעבור השתלת קוצב אני חושב שאיכות חייך תשתפר בהרבה. אם אני שם על כף המאזניים את הסיכון שלך לקבל זיהום במקום של קוצב הלב, לעומת היתרון שלך ליהנות מהקוצב שישפר את ספיקת הלב שלך, הייתי לוקח את הסיכון ומשתיל את הקוצב. כאמור, הסיכון שתקבל זיהום שואף לאפס”.

אני בת 88 וסובלת מנפיחות באזור הקרסוליים. כשפניתי לרופא המשפחה שלי הוא אמר שהתופעה קשורה לגילי. איך אוכל להרגיש טוב יותר?
“בתור התחלה, את יכולה לפנות לרופא כלי דם שיבדוק את מצב כלי הדם שלך, ובו זמנית חשוב לי שתזכרי שזרימת הדם הולכת ויורדת עם הגיל. מעבר לזה, בגיל מתקדם אני תמיד ממליץ ללכת כמה שיותר, ובכל הזדמנות. במהלך ההליכה השרירים עוזרים לדם לזרום, ובכך אפשר לשפר את ההרגשה ולצמצם תחושת נפיחות. בנוסף, אני ממליץ לך בחום להגביה את הרגליים בכל הזדמנות שאת יושבת, ולהיעזר בהדום או בשרפרף”.