אני בת 88. בעלי נפטר לפני חצי שנה, ומיד לאחר מותו הגיע משבר הקורונה. בעלי סבל מדמנציה וטיפלתי בו 24 שעות ביממה, כי לא סמכתי על המטפלים שהיו לו. מאז שהוא נפטר, המטפלים הלכו ונשארתי לבד, בלי כל עיסוק. חיינו יחד 67 שנים, וכל פעם כשהיינו רבים או כשהיו לי מחשבות קשות, היינו משוחחים והן היו עוברות בשנייה כמו קסם, היה חוזר לי מצב הרוח הטוב והייתי מצליחה שוב לעשות הכל. אחרי שהוא נפטר נשארתי עם מחשבות רעות ומצב רוח רע שלא עוברים. נוכח המצב, קבעתי תור לרופא וביקשתי ממנו שייתן לי כדור הרגעה, אך כשקראתי את ההתוויה הרפואית שלו נהיה לי חושך בעיניים. לכן החלטתי לא לקחת את הכדור וקיוויתי שזה יעבור לבד, אך לא כך היה. הלכתי שוב לרופא וביקשתי כדור חלש יותר אך לא הסכימו לתת לי. נשארתי עם מצב רוח רע, כל הזמן משהו מתעורר לי בראש. אשמח שתעזור לי.
“זה כדור מרדים ומעייף, נסי לקחת רבע ממנו רק כשאת מרגישה שאת במתח. הייתי מבקש שאולי תפני לרופא שייתן לך תרופה אחרת להרגעה, קלה יותר על בסיס צמחי, ותיקחי כדור אחד אם את מרגישה פתאום לא טוב. קחי בחשבון שזה עלול לעייף קצת. זה יסייע אך זה ייקח כמה שבועות עד שזה יתחיל להשפיע”. 

אני בן 40 וסובל מצרבות חזקות מאוד כבר קרוב לעשור. הן משפיעות לי על חיי היומיום באופן ניכר. על מנת לנהל את שגרת יומי בצורה יחסית סבירה ללא צרבות, אני נוטל בכל יום כדור נגד צרבת והוא בהחלט מסייע לי, כך במשך כעשר שנים. כבר בצבא התחלתי לסבול מהתופעה, והמליצו לי להפסיק לעשן, לשתות קפה ולהוריד מזון מטוגן וחריף. עם זאת, בשנים האחרונות אני אוכל בריא והצרבות לא פוסקות. האם אפשר להמשיך ליטול את הכדור?
“אני תוהה מדוע שלבחור צעיר בן 40 יהיו צרבות כבר עשר שנים. זאת תופעה שצריך לבדוק. את הכדור שאתה נוטל לא טוב לקחת למשך הרבה זמן כי הוא מנטרל את חומציות הקיבה, וזה גורם לספיגה פחות טובה של ברזל, סידן וחלק מהוויטמינים שדורשים חומציות. אני מציע קודם כל שתפסיק לקחת את הכדור לכמה ימים או שתתאם את ההפוגה עם קופת חולים. בנוסף, כדאי שתעשה בדיקות להליקובקטר. אם ימצאו שמזה אתה סובל, ייתנו לך טיפול וימגרו את הצרבות. אין סיבה לסבול מצרבות בגיל 30. חוץ מזה, אני ממליץ שתעשה בדיקות כלליות על מנת לבדוק אם לא חסר לך ויטמין B12 וברזל, וללא קשר הייתי חושב על שינוי תזונה. לפעמים שמרים ומאפים יכולים לגרום לצרבות”. 

אני בת 80, ובעלי בן 85 ועובר בימים אלה טיפולים כימותרפיים. אני רשומה במכון כושר סמוך לביתי אך המינוי שלי נמצא בהקפאה עד סוף החודש. במכון הכושר יש בריכה, ומכיוון ששאלתי את צוות המקום אם אוכל לחזור לשחות בקרוב חרף נגיף קורונה, נאמר לי שהבריכה בטוחה בגלל הכלור שיש במים ושאין קורונה במים. רציתי לשאול אם באמת כדאי לי לחזור לבריכה חרף גילי ומצבו של בעלי, והאם כדאי לחזור להתאמן במכון. עוד אציין כי שטחו של המכון קטן והוא צפוף, ובעלי נוהג לומר לי שאם אלך למכון לא אסכן רק את עצמי אלא גם אותו. כיצד להיזהר ולשמור על עצמי ועל בעלי?
“הבעיה היא לא המים, אלא הסביבה של הבריכה והמלתחה. אם את יוצאת ישר לנעלי בית וחלוק ומתרחצת בבית, אז אין בעיה, אך אם את דורכת על שפת הבריכה זה יהיה מסוכן. במידה שכמות הכלור בבריכה תקינה, המים באמת לא יעבירו את הקורונה, ועל כן מותר לשחות בבריכות. אם יש לך נעליים שלך וחלוק רחצה שלך ולאחר השחייה את יוצאת, מתעטפת בו והולכת הביתה, אם את חושבת שאת יכולה לעשות זאת אין בעיה. הייתי מחכה עוד חודש ליתר ביטחון. באשר לפעילות הגופנית במכון, הייתי מחכה ולא חוזר למכון בגיל 80 עם בעל שעובר טיפולים כימותרפיים בגיל 85, כי התחלואה שאנו רואים עכשיו מקורה בחודש הקודם. רק בעוד חודש נראה מה תהיה התחלואה בימים אלה. כשמדובר באנשים מעל גיל 80 או אנשים שעוברים טיפולים כימותרפיים, לא לוקחים סיכון. אני עוד לא בן 80 ועוד לא ראיתי את נכדיי מתחילת תקופת הקורונה. בעלך צודק. חכי בינתיים, תעשי צעדות מסביב לבית ותראי את נכדייך ממרחק בלי לנשק ולחבק אותם. כדי להיזהר, יש להקפיד לעטות מסיכה על האף ועל הפה ולהחליף אותה בכל יום, לרחוץ ידיים כשיוצאים וחוזרים הביתה ולשמור מרחק. אם חייבים סופרמרקט, אפשר להזמין משלוח או ללכת בשעות שבהן אין הרבה אנשים”. 

מתוך תוכניתו של פרופ' רפי קרסו, בכל יום שישי ב־13:00 ב־103FM. שיחות אלו אינן מהוות המלצה רפואית אישית. תמיד יש להתייעץ ולהיבדק על ידי רופא המשפחה או רופא מומחה. רפי קרסו הוא פרופסור למדעי המוח ומערכת העצבים מאוניברסיטת בר־אילן, MD, לשעבר מנהל המחלקה הנוירולוגית ומרפאת הכאב במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה.