“צריך להכין את נכדך לנסיעת ההורים, אך לא הרבה זמן מראש כי לילדים אין תפיסה של זמן. אפשר לומר לו יום לפני שאמא ואבא נוסעים לטיול, וסבא וסבתא יהיו איתו. אם הוא יגיד שגם הוא רוצה להצטרף, צריך לומר לו שזו חופשה של מבוגרים, לא להגיב לכל דבר שהוא אומר, אלא ללטף אותו ולחייך אליו.
אם נכדך כרוך אחרי אמא שלו, כנראה שהפרידה תהיה קשה. חרדת נטישה בכזה מצב לא קורית אחרי שני לילות, אלא במשך זמן ארוך יותר. צריך לזכור שהילדים לא תמיד מגיבים דווקא למציאות, אלא לתגובה שלנו למציאות, ולכן מאוד חשוב איך עולם המבוגרים יתמודד עם המשבר שהוא אולי יעבור.
יהיו שם געגוע ותלות גדולה, אך מכיוון שמדובר בשלושה ימים בלבד, אפשר לפנק אותו. תשברו שגרה ותעשו מה שצריך כדי שהוא יהיה רגוע. כשההורים חוזרים צריך לשוב לשגרה הרגילה, לא לפרוץ גבולות ולא לרחם על הילד. באשר לשיחות הטלפון, אפשר להתקשר ואפשר גם לא, אבל בכל מקרה לא להגזים.
לדעתי, גם לאמא שלו יהיה קשה, להורים תמיד קשה הפרידה הראשונה מהילדים. אפשר להתקשר, אבל לא לפני השינה, אלא אחרי שנכדך חוזר מהגן. חשוב לבדוק מהי ההשפעה של השיחה עליו. אם הוא עצוב אחרי שיחת הטלפון הראשונה, לא להתקשר יותר כי זה רק מקשה עליו”.
“לפעמים הילדים כבר לא לגמרי זוכרים מה הייתה אותה חוויה שיצרה בתוכם את ההתנגדות, העצב או הכעס. אנחנו לא יכולים לדעת מה באמת היה שם, אבל אסור לשכוח שגם התקופה הזאת מטורללת, ויש לה השפעות הרות גורל על הילדים. הייתי מוצאת עם הילדה את מה שמשמח אותה במעון ומה שיגרום לה לרצות ללכת אליו, ועושה את זה. יכול להיות שזה יעבוד, וזה יבטל מראש את המאבק”.
התרעות פיקוד העורף