כשאתם מפצירים בה כל הזמן לא לבכות כשהיא נפרדת מכם, אתם מלבים את ההתנהגות שלה. אתם מזיקים לה בגישה שלכם. אומנם אתם פועלים כך מתוך אהבה וכוונה טובה, אבל בהחלט יש לשנות את הגישה. ייתכן שזה קשור להולדתו של האח הקטן, אבל זה כבר השתרש אצלה. אתם מדברים איתה ממקום של רחמים ודאגה, אבל כדאי שתשנו את הגישה. אל תגידי לה 'את כבר גדולה', כי זה עלול לייצר רגרסיה. במקום זה, אם היא מצליחה משהו לבד תגידו לה 'כל הכבוד', תראו סימני גאווה בלי להכניס את אלמנט הגיל. הצעד השני הוא לצמצם את השיח בכל מה שקשור לפרידה, ומעבר לזה אני ממליצה לכם בחום לפנות להדרכה הורית".
ידוע הרי שילדים לא לומדים ממילים - לא משנה כמה נדבר איתם, הדרך הטובה ביותר לייצר שינוי התנהגותי היא באמצעות מעשים. הדרך הטובה ביותר לגרום לו להפסיק להרים ידיים היא להפסיק להטיף לילד ולהגיד לו כמה זה אסור. הוא הרי חכם ושמע מכם לא פעם מה אסור ומה לא. בפעם הבאה שהילד ירים יד, אל תכעסו עליו; תגידו לו שאתם רוצים להיות לבד, ושאתם מבקשים כמה דקות להירגע. אני מאמינה שאחרי כמה פעמים כאלה הילד יבין בדיוק מה זה אומר לפגוע באבא ואמא. הוא יבין שכשאבא עצוב, הוא לא ישחק איתו, או שכשלאמא כואב, היא לא תדבר איתו כמה דקות כי היא עצובה".
התרעות פיקוד העורף