כיצד ניתן לסייע לפעוטה בת שנתיים שסובלת מסיוטי לילה קשים, שהתחילו במקביל ללידת אחיה הקטן? וגם - איך להתמודד, להכיל ולהקל על ילד כבן 5 שסובל מרגישות יתר, שנדמה שמתעצמת משנה לשנה? מיכל דליות ענתה לשאלות המאזינים בתכניתה השבועית ב-103FM. כל התשובות בפנים. 

בתי בת השנתיים היא ילדה מבריקה, אבל סובלת מביעותי לילה. הבעיה התחילה לפני כתשעה חודשים, מאז שנולד אחיה הקטן. היא מקבלת אותו ביומיום בצורה טובה, אבל בתת־מודע כנראה ככה היא מגיבה לשינוי. היא צורחת, משתוללת במיטה, ולא נותנת שייגעו בה. כיצד אוכל לעזור לה?

"יש הבדל מאוד משמעותי בין סיוטי לילה לביעותי לילה. סיוטי לילה הם חלום רע שממנו אנחנו מתעוררים בבכי או בצעקה. ביעותי לילה זה מצב שבו אנחנו לא לגמרי ערים, אבל מבועתים בעקבות החלום הרע שלנו. מדובר בילדה חכמה בת שנתיים. כמו שאמרת, תת־המודע שלה מאוד פועל בשעות הלילה, וזה העיבוד של המוח שלה למה שהיא חווה במהלך היום. 

מעבר לחוויות הרגילות שאיתן היא מתמודדת זה יכול להיות גם חלום רע בעקבות משהו שהיא ראתה ביוטיוב. בתור התחלה, אני מציעה שתשבי לידה בשעה שהיא צופה במסכים ותראי בדיוק במה היא צופה. נכון שמסכים הם בייביסיטר נהדר, ואנחנו נותנות לילדים לראות חמש, עשר דקות או אפילו 18 דקות של סרטונים בשעה שאנחנו מתארגנות, מטפלות בתינוק או הולכות להתקלח, אבל שווה לך לבדוק לאילו תכנים היא נחשפת, ובכך לזהות מה מעורר אצלה את ביעותי הלילה.

מעבר לזה, כדאי שתמשיכי בקו הצופה ותראי איך היא מגיבה כשאת אומרת לאחיה הקטן איזו מילה טובה. יכול להיות שככה היא מתרגמת את הקנאה שהיא חשה. אפשרות נוספת היא שתפנו לקבלת עזרה אצל פסיכולוג המתמחה בנושא ביעותי לילה, ובו זמנית תחפשי במשפחה הרחבה יותר מי סבל מזה. 

לעתים קרובות ביעותי הלילה הם עניין גנטי שאמור לעבור בהמשך. בו זמנית, אני מציעה לך למצוא טריק שיסייע לך להרגיע את הילדה לפני שעת ההרדמה. כנראה שזה מה שהיא צריכה - להירגע. אם את שומעת אותה צועקת מתוך שינה, תיגשי לחדר שלה, תאחזי בידה בעדינות ותגידי לה שאת פה, ממש כמו מנטרה. תבדקי אילו עוד דברים היא אוהבת ביומיום, ואם יש צעצוע שהיא מחוברת אליו תני לה אותו ביד, וככה תנסי להרגיע אותה עד שהיא תצא מזה ותוכל להמשיך לישון בשלווה. 

יכול להיות שאם תיתני לה בקבוק עם מים או שתשטפי לה את הפנים, זה יקל עליה מאוד. זה עניין של ניסוי וטעייה, אז אל תתייאשי אחרי פעם או פעמיים. ילדים בגיל הזה חווים את עניין הקורונה בצורה מאוד חזקה, ולא פעם אני שומעת על רגרסיות היסטריות מבחינה פיזית והתנהגותית כאחד".

ילד מכסה את הפנים, צילום אילוסטרציה (צילום: אינג אימג')ילד מכסה את הפנים, צילום אילוסטרציה (צילום: אינג אימג')
אני אמא לשני ילדים, ובני הבכור בן ה־4.5 תמיד היה ילד מאוד רגיש. לצערי, בשנה האחרונה הרגישות שלו החלה להתעצם. הוא יכול לבכות אם אחיו הקטן קיבל משהו שהוא לא קיבל, אם הארטיק או המעדן שלו נפתחו בצורה שלא נראית לו, או אם הסדרה שבה הוא צופה נגמרה. הילד התחיל השנה גן חדש, ואני מאוד מודאגת. איך לסייע לו להתמודד עם רגשותיו בלי לבטל אותם?

"כ־20% מהאוכלוסייה נולדים רגישים מאוד. מדובר בילדים שנוטים לשקוע בהרהורים עמוקים, רגישים לדקויות ומוצפים בקלות. את מתארת לי ילד שנעלב עמוק יותר מכל ילד אחר, כזה המגיב ברגישות לכל דבר. מבחינתו, אם המעדן שלו לא כמו שהוא רוצה, חרב עליו עולמו, ואין מנוס מלבד להסתכל לבעיה בעיניים. כשאת עומדת מול הילד תזכרי שיש להתייחס לילדים עם רגישות יתר בדיוק כמו שמתייחסים לילדים עם הפרעות קשב וריכוז - בהבנה. 

הרי בשני המקרים מדובר בעניין גנטי. כשאת רואה שהילד שלך מתחיל לבכות, אל תגידי לו שיפסיק, תעדיפי לתת לרגש שלו שם, זאת אומרת שאם הוא בוכה כי נשבר לו משהו, תגידי לו שאת מבינה שהוא מתוסכל. אם הוא בוכה כשהוא נעלב, תגידי לו שאת מבינה שהוא נפגע. תני לגיטימציה לרגשות שלו, מותר לו להרגיש - הרי בסך הכל הוא עדיין ילד, וזה לא פשוט לחיות ככה כשהכל עובר דרכו".