את הסגר השני התחלנו מפוכחים יותר מכפי שהיינו בסגר הראשון, ואפשר גם לומר בתחושה של חוסר אונים ואפילו מועקה. אחד הקשיים (מני רבים) הוא העסקת הילדים לאורך היום, וזאת לצד עבודה שההורים נדרשים לעשות בבית או מחוצה לו. בימים אלה על ההורים לתפקד לא רק כאמא או כאבא אלא גם להחליף את הגננת, הצוות בצהרון (בישול, הגשה, פינוי וניקוי), המורה בכיתה, המורה לספורט והמורה לאומנות. הילדים שוהים שעות ארוכות מול המסכים השונים, וההורים, כמו גם הילדים, מתוסכלים.

אין זה מפתיע שהמתח בבית גואה ולא תמיד ההורים מוצאים את האנרגיות להפעיל את הקטנים במשחק, בסיפור, ביצירה ואולי אף יותר מתקשים לצפות בהתבודדות ובשעמום של המתבגרים. ההצעה שלנו, גם אם היא לא חדשה, אפקטיבית במיוחד בתקופה זו, של סגר שני, סמוך כל כך לחופשת הקיץ שכאילו לא הסתיימה: פעילות במטבח, שיתוף בהכנת האוכל. הרי ממילא יש להגיש ארוחות לכל המשפחה, ושיתוף הילדים, בכל הגילים, הוא בבחינת Win–Win Situation.

עושים פה סדר

בעבודה משותפת של הילדים עם ההורים או נפרדת של הילדים במטבח אנחנו מערבים מספר רב של מיומנויות המשתנות מילד לילד. המשימות הן מגוונות, וניתן לחלק אותן בין הילדים בהתאם להעדפות שלהם וליכולותיהם. הפעילות במטבח מתחילה ב"ספירת מלאי". מה יש ומה חסר (במקרר, במקפיא או במזווה) ועל פי מתכונים משפחתיים או כאלה שנבחרו אחרי שיטוט משותף באינסטגרם, ביו־טיוב, ברשתות ובאתרים נוספים. בהתאם תתגבש הרשימה לסופר, גם אם הרשימה חלקית שההורים משלימים בפרטים החסרים.

פיזור המצרכים וסידור המטבח הם השלב השני. סידור השולחן לקראת הארוחה ופינוי בסיומה. בישול והכנת אוכל בכלל עבור הילדים הגדולים הם דרכים לבטא יצירתיות ולתרגל מיומנויות של ארגון וסדר. הקטנים יוכלו לחזק באמצעותן את המוטוריקה העדינה (חיתוך, קילוף, ערבוב), ללמוד על חומרי הגלם המרכיבים את המנות: ירקות, פירות, מוצרי חלב, מוצרי בשר, קטניות ותבלינים.

במטבח הילדים לומדים ומתפתחים תוך כדי פעילות חווייתית. ההורים נהנים מזמן איכות איתם, ולא רק “זמן עם הילדים" וזוכים לעזרה. יהיו הורים שיחלקו על המשפט האחרון, אבל גם אם נוכחות הילדים ורתימתם לעבודה דורשת בהתחלה השקעה וסבלנות רבה, עם הזמן יגיעו התוצאות המשמחות.

אצל המתבגרים התחושה של שעמום, ריקנות ובדידות עוצמתית יותר בהשוואה למה שחשים הקטנים בתקופה זאת של סגר. שיתוף הילדים בחוויה של הכנת אוכל ועזרה בבית, אפילו אם היא מלווה במחאה ובקיטורים, תורמת להם ערכים חשובים כמו משמעות וביטחון עצמי, גם אם אינם מודעים לכך. הם תרמו להתנהלות הבית, היו אחראים למטלות וגם למדו דבר או שניים חדשים.

בישול (צילום: אינג אימג')בישול (צילום: אינג אימג')

עדיף ביחד מאשר לחוד

אחד האתגרים בתקופת הטרום קורונה היה לקיים ארוחה משפחתית. קצב החיים המהיר, שעות עבודה רבות, בילוי בדרכים שלא לומר בפקקים. אולי עכשיו, על אף הכאוס, מאחר שהורים רבים יותר בבית במשך כל שעות היום, זו הזדמנות לאמץ ולמסד ארוחות משפחתיות. ללמד את הילדים כי ארוחה היא לא רק פעולת האכילה אלא חוויה משפחתית משותפת. ארוחה שבה אין מסכים ויש הזדמנות ליצירת שיחה מסביב לשולחן.

המתבגרים הם מי שבמיוחד מעדיפים לסיים את הארוחה בזריזות ולחזור לעיסוקיהם. אך כשהמנהג יתבסס, הם יראו את הרווח וההנאה שבארוחה כזו. שיחות משותפות, הזדמנות לשמוע חוויות של ההורים בעבודה, גם אם היא מהבית, או סיפור או אירוע שלו היו עדים הילדים אפילו אם התרחש בזום.

מחקרים מצביעים על כך שלארוחות משפחתיות פוטנציאל עצום כסביבת למידה, שבה הורים יכולים להפגין דפוסי התנהגות, ניהול נכון של שיחה (או ויכוח), נימוסי שולחן והרגלי אכילה בריאים. זאת ועוד, נמצא כי ארוחות משפחתיות תכופות קשורות למדד נמוך יותר של מסת הגוף (BMI) ולתזונה בריאה אצל ילדים וזאת ללא תלות במדינת המחקר ובגיל הילדים. החדשות הטובות הן כי לא משנה באיזה זמן ביום מתקיימת הארוחה - בוקר, צהריים או ערב - או אם הארוחות היו עם הורה אחד או עם כל המשפחה.

מהגינה לצלחת

על אף מזג האוויר הנוח, בחג הזה נשהה זמן רב בין כותלי הבית. ניתן לנצל את ההזדמנות ולבלות עם הילדים בגינה או בהכנת אדניות, שתילים לקראת החורף. העיסוק בגינה מאפשר להפעיל את הגוף ולצאת ממצב יושבני לפעילות. להתכופף ולקום, לעדור, לסחוב, להדק את האדמה, להשקות.

פעילות זאת מסייעת להגדלת הצריכה של צמחי תבלין, ירקות ופירות בקרב בני המשפחה. הזמינות של התנובה הביתית מגדילה את הסיכוי שנשתמש בה. נוסף על כך קיים "אפקט איקאה": אנחנו נוטים לאהוב יותר מוצר אשר עליו עמלנו והיינו שותפים בהרכבתו על פני מוצר קנוי מוכן בחנות או שנגר הרכיב עבורנו. כך גם לגבי פירות העץ, ירקות הערוגה או צמחי התבלין. אנו נהנים מהם והם אף טעימים לנו יותר, מכיוון שהם פרי עמלנו.

שיתוף הילדים בטיפוח גינה, מהשלב הראשון של השתילה דרך ההשקיה, הניכוש, הגיזום ועד האיסוף והקטיף של התוצרת, תורמים מאוד להתנסות של ילדים, במיוחד הבררנים, באכילת ירקות ופירות, גם אלה המוכרים להם פחות.

כאשר ילדים שותפים בהכנת האוכל (או בגידול חומרי הגלם), הם מוכנים יותר להתנסות באכילתו. סחיטת לימונים לסלט, נענע לתיבול התה, בזיליקום לתיבול הפסטה, עגבניות שרי בכריך או לצד החביתה, אלה טעימים הרבה יותר טעימים כאשר הם טריים מהגינה או מהאדנית ולא נקנים מדוכן בשוק או בסופר.