בשנה האחרונה עברתי הרבה תלאות וטלטלות סביב נגיף הקורונה, והבנתי שיש לי קושי גדול מאוד להתיישב במקום אחד, לבחור, ואף לחשוב על התמסדות זוגית. אני מרגישה כאילו כל החיים נועדתי לנדוד, וקשה לי לחיות לפי התבנית שכולם מצפים ממני לחיות בה. מה דעתך?
"לפני ימי הקורונה רוב האנשים ברחו ולא בחרו. הם יצאו מתוך נקודת הנחה שאפשר לחיות בכל מדינה ובזול, עם מחשב נייד, מזרן יוגה ושייק פירות. מאז שהגיעה הקורונה לחיים שלנו, היא מאלצת אותנו ללמוד להתיישב במקום שלנו וללמוד לייצר זיקה. כשאדם מסרב לבחור, בוחרים בשבילו, ומה זה אומר בעצם? להכריח, לכפות, וזה מה שהמציאות עושה לנו עכשיו. את צריכה ללמוד לגעת בחיים ולמצוא את הדרך לפרוח גם מתוך הצמצום שאת חווה עכשיו".
אני אמא לשלושה ומרגישה שהמשפחה שלי הולכת ומתפרקת. הילדים שלי לא מסתדרים ביניהם, ואחד מהם אפילו ניתק קשר עם כולנו. הייתי רוצה להחזיר את המצב לקדמותו, ואני מרגישה מיואשת. מה עליי לעשות כדי לחבר את בני המשפחה יחדיו?
"בתור התחלה חשוב לצאת מהאשליות. זאת אומרת להבין שאם ילד היה תלמיד טוב ובן טוב, זה לא אומר שהוא יגדל להיות מה שאני מצפה ממנו. עוד דוגמה שאני יכולה לחשוב עליה היא שאם הכרתי מישהו בגיל 16, התאהבנו והקמנו יחדיו משפחה, זה לא מחייב שנישאר בני זוג כל החיים ונזדקן יחד. לכל אחד מבני המשפחה יש מסע משלו, איכות נשמה משלו, וחשוב שנבין את זה ולא ניפגע.
לפי התפיסה של 'בראייה אחרת', הדבר נקרא 'מנה־מנה'. כלומר הדברים לא כל כך פשוטים כמו שאנחנו חושבים. בעיה מתחלפת בבעיה, פעולה מתחלפת בפעולה, הכל בשביל שנצליח להתפתח ולעבור לשלב הבא. כשמשהו מושלם, הוא מסיים את תפקידו, ואנחנו צריכים ללמוד להכיר את עצמנו גם בלעדיו. אנחנו צריכים להתחקות אחר כל פעולות החיים ולא להתרגל לאף פעולה. להיות חסונים וחזקים, גם לטובת התפתחותם של ילדינו. הדור הבא לא חסין מספיק כמונו, וככל שהתקופות עוברות והזמן חולף, אנחנו צריכים לגלות את הכוחות הטמונים בנו".
בשנה האחרונה בני מתקשה ללכת לישון מוקדם, והדבר משפיע על אורח החיים שלו. כתוצאה מזה גם אני לא מצליחה להירדם בלילה, והדבר משבש לי את שגרת הבוקר בעבודה. כיצד אוכל לסייע לו לפתח הרגלים חדשים?
"בעיני רוחי אני רואה שמדובר פה בעניין הקשור לשרשרת הדורית שלכם. אני רוצה שתשאלי את עצמך אם אמא או אבא שלך היו גם הם הולכים לישון בשעות מאוד מאוחרות בצורה קיצונית. בנוסף, חשוב לזכור שאנחנו הדוגמה הכי טובה עבור הילדים שלנו - אנחנו לא אמורים להגיד להם מה לעשות, אנחנו אמורים פשוט לעשות את הדברים. לצורך העניין, אם את רוצה שהילד שלך יהיה יותר חברותי, תהיי כזו בעצמך, אל תיקחי אותו לפסיכולוג שיעשה אותו כזה. אם את רוצה להשפיע על השינה שלו, את צריכה לדאוג שהוא יראה שאת הולכת לישון מוקדם.
מעבר לזה, כדאי שתעשי לפני השינה דברים שאת לא עושה בדרך כלל, למשל במקום לראות סרטים או סדרות לפני השינה תשעממי את עצמך, תכיני את עצמך לקראת שעת השינה ללא שום הסחות דעת. יש חשיבות רבה לניתוק הגוף מתת־המודע והנשמה לפני השינה, וחשוב שתתרגלי את זה גם בשבילך. הנשמה היא חלקיקים פנימיים של כל חלקי האדם שלנו המבקשים להתרווח מהעשייה היומיומית והכפייתית שאנחנו יצרנו.
בדיוק בגלל זה כנראה שהרבה מאוד אנשים מפחדים לתת דרור לנשמה שלהם, ולכן אנחנו שומעים על עניינים סביב שינה לאחרונה. ביומיום אני יודעת מה אני צריכה לעשות, אבל לנשמה שלי יש תוכנית אחרת מימי קדמה, היא רוצה להתכתב אחרת, וזה מפחיד לשחרר אותה. תשאלי את עצמך ממה את מפחדת, מה מונע ממך לישון, ואם את מפחדת לחלום חלומות. מעבר לזה, ההמלצה שלי היא תמיד לישון עם פנקס ועט ליד המיטה. ככה תוכלי לכתוב את החלומות מיד כשאת מתעוררת ולראות חלקים מעצמך באור חדש".
מתוך תוכניתה של שלומית תמיר, כל יום שני ב־20:00 ב־103FM