"כשבן או בת הזוג שלנו מתפוצצים בבית, כשהם מבטאים מתח, כעס ועצבים, הרצון שלנו לקפוץ עם הצעת עזרה אוטומטית ופתרון מידי רק מזיקה לנו", כך אומרת הכוהנת הגדולה של מערכות היחסים בזוגיות ובמשפחה, אירית ז'ורנו.

ז'ורנו היא התגלית הגדולה של 2020, תקופת הקורונה. האג'נדה הייחודית שלה משולבת בלב רחב, הסתכלות מקצועית וחדשנית והמון אינטליגנציה רגשית. אלו הפכו אותה למטפלת משפחתית וזוגית מובילה בקרב אלפי ישראלים. היא מבוקשת מאוד בקרב עשרות קבוצות ברשת החברתית ומשדרת את מסריה לאלפי נשים וגברים שמעלים בפניה קשיים וכשלים בחיים המשפחתיים והזוגיים שלהם.

כשאני מבקש ממנה לנתח את מה שקורה בחיים הזוגיים בתקופה האחרונה היא מספרת: "יש המון מתח בסביבה שלנו. המצב הפוליטי, הכלכלי והבריאותי יצרו מציאות קשה. אנשים משנים קריירה, מאבדים פרנסה, צריכים להמציא את עצמם מחדש. כאשר צד אחד נשאר בעבודתו הקבועה ומספק פרנסה טובה והצד השני נמצא באמצע שינוי קיצוני, המתח החיצוני מחלחל אל תוך הזוגיות ומתחיל לקלקל אותה. מספיק שרע לאחד מהצדדים, המערכת תספוג נזק קשה ומתמשך כולל כל חלקיה: הילדים, הזוגיות, כלל הבית.

מחקר שעשיתי מול עשרות זוגות בתקופה זו מעלה אפשרות לאתר את ההידרדרות בזמן על ידי מתן תשומת לב להתנהגות שמסמלת בריחה. בריחה לטלפון, לצפייה בטלוויזיה, בריחה שמטרתה להיעלם, לצמצם מגע ואינטימיות עם בני זוג ואנשי הבית.

הבריחה היא תוצאה של מתח פנימי מועצם. זה יגרום לאחד מבני הזוג לחוסר חשק לתקשר. נוצרת עייפות והתמונה המתגבשת בבית היא שכל צד תופס את המקום שלו בתוך הבית. מרגע זה מתחיל להיווצר פער בזוגיות. צד אחד נכנס לדיכאון ודכדוך בעוד הצד השני ממשיך בחייו הרגילים ולא נקלע לתוך הפסימיות".

זו נקודה קריטית בחיי המשפחה והזוגיות?
"מדובר בצמת דרכים שצריכה להדליק לנו אור אדום. צריך לשים לב אם בן הזוג שכרגע ממשיך לעבוד ולהתקדם לא נכנס למצב של זלזול או סלידה קלה מבן הזוג שמאבד את מקומו. במצב השני – יש נכונות ורצון עז של הצד החזק לעזור לצד החלש ולהציע פתרון אוטומטי ומיידי. אבל האמת, שאין באמת דבר כזה. בחיים הכל תהליך, אין מצב שמישהו מושיט לאחר עזרה קסומה ותמציתית והתהליך מקבל תאוצה מאפס ולמאה קמ"ש בן רגע. גם אם יש נכונות לעזור, כנראה שלצד החזק לא יהיו הכלים המתאימים".

אז מה את מציעה? לא לעזור לבן או בת הזוג שנקלעו למשבר?
"איש מקצוע יבחין האם יש צורך בעזרה מיידית שלנו, אבל במבנה אחר, או שכרגע עדיף לשחרר את הצד החלש. כשיש צעקה או מצוקה, יש צורך להבין מה גורם לבן או בת הזוג שנקלעו למשבר להגיב בצורה כזו. אפשר להתבונן במצב החדש בסבלנות ובעזרת טכניקה שעוברת דרך שאלות, הבנת המניע והמצב החדש".

נשים אוהבות ליזום שיחות. יש מצבים שעדיפה השתיקה?
"ממש ככה. תנו קרדיט לבן הזוג, תשאלו אם חשוב לו לדעת מה אני חושבת והאם הוא צריך עזרה. אני יכולה להעריך היישר משיחת הטלפון הראשונה את תמונת המצב בבית. אבל כדי למצוא פתרונות צריך זמן, צניעות וסקרנות רבה ובעיקר – כלים מקצועיים וטכניקות טיפול. לעיתים נעשית בחירה מודעת לטפל רק בצד שסובל מהידרדרות בקשר. זה לבדו ישפר דרמטית את המצב בבית. יש זוגות שרוצים לטפל בבעיה אבל צד אחד לא מוכן להגיע לטיפול. אם מדובר בגבר ששונא להגיע לטיפול, מתגבשת שיטה פרקטית, יעילה ומהירה יחסית שמבהירה לו את היתרון העצום לטווח הארוך של השקעת הזמן מצדו. אם האישה היא הצד העסוק והמוטרד ולא רוצה להשקיע זמן בתהליך שכזה – יש לשקף לה איך נראה סירוב שכזה מהצד השני ומה המחירים שהבית משלם".

מה לגבי גברים בהיי טק שחוזרים הביתה מאוחר ולא מבלים די זמן בזוגיות ועם הילדים?
"העולם שלנו השתגע, הכל התערבב. הקורונה, הילדים שלומדים מהבית, התפקוד של המשפחה בצל הנגיף המסוכן, אי האפשרות להתפרק בבילוי במסעדות וברים, פסילת האפשרות לקיום חופשה משפחתית בחו"ל... כולנו צריכים ללמוד כלים חדשים ודרכים להתמודד. מחקרים ופיתוחים חדשניים בתחום המשפחתי יוצרים עבורנו הזדמנות ליצור נקודת מבט שונה, דרכים חדשות להתמודד, אופנים שונים להסתכל כדי לשנות גישה. אם למשל אחד מבני הזוג מגיע מעבודתו רק בשעות הערב המאוחרות ונוחת לתוך שפע משימות ביתיות ואווירת קרב, זה מתכון להרוס את הקשר. הפתרון במקרה כזה יהיה אם הצד השני שמרגיש עייף ומותש מעבודות הבית והשהות הארוכה לצד הילדים, ימצא דרך להקל עליו את הקליטה מבלי לגרוע מהצורך בשוויון משימות. עדיף לבקש עזרה, לספר למה זה חשוב לנו ולתת למי ששב מאוחר סיבה טובה וחשק לשוב הביתה".

אז מה הכי חשוב להבין?
"שאי אפשר לקבל את מה שלדעתנו חסר בתפקוד בן או בת הזוג כאן ועכשיו. התהליך עובר שוב דרך יצירת אמון ובניית אינטראקציה חדשה. נצטרך לרכז מאמץ ומיקוד ולהקשיב, להבין. נהוג לחשוב שהמנגנון הגברי הוא פשוט וקל להבין אותם, אבל זה רחוק מהאמת. הלחץ שחודר את מערכת היחסים מטשטש כללים ומשכיח נקודות חוזק שהיינו צריכים לשמר בזוגיות. התמונה הבהירה והמרגיעה שיצרנו בעבר פשוט נעלמת. אזור הנוחות משתנה ומנהגים אוטומטיים שבעבר שירתו אותנו, מתחילים למשוך אותנו למטה".

אז ממה מתחילים? 
"זה כמו לפרק לבנים מתוך חומה. נדרש לפרק את החומה כדי לא להיקלע לפרידה וגירושין. אם יש מריבה, כדאי ללמוד את הכלים שיעזרו לנו לבחון אפשרות ריאלית להתרחק מהסיטואציה, לתת לאבק לשקוע, לנתח אותה ולחפש סיבות ופתרונות כשכולם נרגעים. אני ממליצה לצד שרוצה לטפל במצב להתאפק, להתרחק ומאוחר יותר רק לספר מה המריבה עשתה לו. זה הרבה יותר חכם ואקטיבי מאשר להאשים, לצרוח בחזרה או להפיל את התיק על הצד השני שממילא חש שלא מבינים אותו. לוותר על הקשר במהירות ומבלי לטפל במצב בעזרת טכניקות חדשות ומתקדמות, זו טעות. אני באופי שלי לוחמת על הקשר הזוגי והתא המשפחתי. אני תמיד זוכרת שכולנו נכנסנו לזוגיות כדי להצליח והיינו מוכנים לשלם מחירים בשביל זה. זה כמובן לא אומר שניתן להציל ולתקן כל מערכת יחסים".

מה בעיקר למדת מהקורונה?
"הכל נמצא בתזוזה בלתי פוסקת כל הזמן. אנשים משתנים, הקשר הזוגי משתנה איתם. אם יש אהבה, ניתן להדביק את הקשר מחדש בהתאם למה שקורה כרגע בבית. אין לכופף ולשכנע, האחר כנראה  לא ישתנה. יש לעשות התאמות חכמות ולקבל את השינוי בברכה. כדאי להתייחס לתנועתיות בעולם כאל אפשרות לריענון הזוגיות כדי ליצור דברים חדשים, למצוא תחביבים משותפים וללמוד להתרגש מעצם היצירה המשותפת. כשהשיח בבית משתנה, נזכור לשמור על הדברים היפים שבנו בעבר את הקשר ונשכחו מהלב. זו חכמה גדולה לדעת לשמר דברים מוצלחים. דמיון מודרך שמשחזר זיכרונות, רגעי אושר יעשה לכם נפלאות".