השבוע רובנו נצא לרחובות לחגוג את יום ההולדת ה-73 של המדינה, ולצפות בזיקוקים שיכסו את השמיים. לא עבור כולם החוויה והאורות מהנים ומלהיבים. תחושת הפחד שהילדים חווים, יוצרת מצוקה וחוסר אונים שמובילים לרוב למצב בו הילדים מסרבים לקחת חלק בחגיגות.
עבור בני, בילדותו, זה היה סיוט. הוא לא אהב את הצפיפות והכי פחד מרעש הזיקוקים. הערב המהנה היה הופך לסיוט אחד גדול. היום, כמנחת הורים, אשמח לתת לכם טיפים איך לעבור את הערב הזה בשלום, ומה כדאי לעשות בשביל להעביר לילד חוויה טובה.
שיתוף. נדבר בבית לפני היציאה על הרעש והאורות הנלווים למופע נספר שזה לא מסוכן. ההסבר צריך להיות מותאם לגיל הילד ולרמת הבנתו. נתמקד בצד החיובי של החוויה. שיח שיצור ציפייה, סקרנות והתלהבות אצל הילד. הסבר מראש יכול למנוע התקף חרדה אצל הילד. יתרה מכך הימצאות ללא תיווך יכולה לגרום לפוביה ופחד נלווה.
צפיה משותפת. מגילי הגן אפשר לראות במדיות השונות את הזיקוקים וליצור חשיפה ראשונית לרעש ולגירוי הוויזואלי. דבר אשר מקנה לילד ביטחון משום שהוא מה מצפה לו.
בזמן אמת. במהלך מופע הזיקוקים אפשר וכדאי להחזיק את הפעוט על הידיים, ואילו את הבוגרים יותר אפשר לרדת לגובה הילד ולחבק. בכך, אנו מכילים אותו ונמצאים איתו בחוויה אנו גורמים לילד להרגיש מוגן.
עזר לי, להצמיד את בני לחזה שאוזן אחת צמודה אלי ורמת הרעש יורדת. אפשר גם להשתמש באטמי אוזניים, למי שיודע שהילד שלו רגיש לרעשים חזקים.
התרעות פיקוד העורף