"קודם כל, חשוב לשים לב שיש הבדל בין ההגדרות 'לשימוש עד', או 'עדיף להשתמש לפני'. כל מה שכתוב עליו 'עדיף להשתמש לפני' – אין שום בעיה לאכול גם אחרי שעבר קצת התאריך. לפי מה קובעים את תאריך הפג תוקף?", התחילה רוזמן.
"חשוב להדגיש שבמוצרי חלב למשל, גם אם עבר התאריך אין שום נזק בריאותי, ואם מתפתחים חיידקים זה מקלקל את המוצר ברמה שאפשר לראות בעיניים, להריח או להרגיש בטעם לא טוב. במקרה כזה כמובן שלא אוכלים גם ככה. במוצרים אחרים שלא צריך לשמור במקרר, תאריך התפוגה רחוק יותר. בחלק מהמקרים אם משתמשים כמה שבועות אחרי התאריך האחרון אין נזק, אבל יש מקרים שזה ממש מסוכן".
"למשל, בקופסאות שימורים כמו חמוצים, תירס או טונה – אפשר לאכול כמה חודשים אחרי התאריך האחרון בלי לחשוש, כל עוד הקופסה נשמרה במצב סגור הרמטי, בלי חורים שמאפשרים לאוויר להיכנס, לגבי שוקולד או חטיפי שוקולד – אין שום בעיה בריאותית גם אחרי שהתאריך פג, למרות שלפעמים יש קצת שינויים במרקם ובטעם, פסטות ואורז אפשר לאכול חודשים שלושה אחרי התאריך שמציינים אבל כמובן בתנאי שהמוצרים נראים טוב, שקדי מרק יכולים לשרוד עוד חודש אחרי התאריך שכתוב", אמרה עוד.
"מה עדיף לא לאכול אחרי התאריך האחרון? רטבים לסלט ורטבים אחרים, משקאות כמו מיצים או בירה, בשר, ביצים. מה הנזק הבריאותי שזה עלול לגרום? במוצרי בשר ובביצים שהתיישנו עלולים להיות חיידקים שיכולים לגרום לקלקול קיבה, ובמוצרים אחרים שיש בהם אחוז מסוים של לחות עלולים להתפתח עובשים ופטריות, שחלקם הקטן יוצרים רעלנים מאוד מסוכנים שאפילו יכולים לגרום לסרטן, אנחנו לא תמיד רואים בעיניים את העובשים האלו וצריך להיזהר".
התרעות פיקוד העורף