"לא חזרת לקילומטר הראשון, כי לפני חמש שנים לא היית האדם שאת היום. את הרבה יותר מנוסה, את המחירים של חוסר הניסיון שבוודאי שילמת בעבר כבר לא תצטרכי לשלם היום, את יודעת איך להגיש הצעות מחיר, איך לבצע פחות טעויות בעבודה, איך לשתף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים, ואיך לבחור את הלקוחות שמתאימים לך יותר או פחות. כל הדברים שעברת בשנים האחרונות עומדים לרשותך כארגז כלים".
"על מנת לשוב ולקום על הרגליים, הייתי ממליץ לך לפנות למכרים שלך, לכל לקוח שטיפלת בו, לבני משפחה, לקבלנים ולכל אדם שאת מכירה, ולעדכן אותם שאת יוצאת מהתקופה הקשה שעברה על העסק, חוזרת להפעיל אותו באופן מלא, ולכן אם מי מביניהם צריך ייעוץ או מכיר מישהו שצריך ייעוץ בענייני אדריכלות, את תשמחי אם הם יעשו את החיבור וימליצו עלייך. וכך, מדי יום תפני לעוד ועוד אנשים שאת מכירה ותפיצי מחדש את הבשורה של העסק שלך. תתחילי לאט, בנחת, בלי היסטריה. לא מדובר בריצת ספרינט, אלא בריצת מרתון. תתחילי לעשות את הפעולות הראשונות הללו, בשמחה ולא מתוך קורבנות, ותוכלי לשקם את העסק שלך ואת היכולת להתפרנס ממנו".
"אני מאמין גדול בסיכונים מחושבים. כאשר לבן אדם יש מספיק כסף או נכסים, והוא לוקח 10%־15% מהכסף הפנוי להשקעות ומשקיע אותו בהשקעות ברמת סיכון גבוהה, אני בעד. כל עוד, כמובן, רוב הכסף הפנוי שיש לו להשקעות, מושקע בצורה סולידית. אם השקעת כבר בתחום הנדל”ן ורכשת דירה, פתחת תיק השקעות ארוך טווח עם אג”חים, יש לך קרן השתלמות, ואת רוצה להשקיע את 200 אלף השקלים הנוספים שברשותך בהשקעה יותר מסוכנת – אין עם כך בעיה. אבל אם כל מה שיש ברשותך הם אותם 200 אלף שקלים שתעלה הקרקע החקלאית - על הכסף הזה את לא מהמרת".
התרעות פיקוד העורף