הרי אם תצעק על ילדיך ואז תלך לישון עם תחושות אשמה מבלי לעשות דבר, רוב הסיכויים שתקום בבוקר למחרת ושוב תצעק על ילדיך. לעומת זאת, אם אתה רואה בך את התכונות הללו שהיית רוצה לשנות, אז זה המקום לעשות מעשה. עליך לייצר את השינוי בהתנהגויות שהיית רוצה להכחיד. שינוי הוא לא דבר פשוט, הוא דורש מאיתנו להיות בפעולה, עלינו להתאמץ ולא לפעול לפי האוטומט שלנו, אך המאמץ הזה למען השינוי הוא עדיף מאשר רק להרגיש את אותן תחושות אשמה ולא לעשות עם זה דבר. חשוב גם לזכור שפעמים רבות, על מנת לעשות שינוי אנו גם זקוקים להדרכה חיצונית, ואין עם כך שום בעיה”.
ילדים שמקבלים לביתם אחים קטנים, מרגישים סוג של הרעת תנאים: אם עד היום ההורים היו פנויים לחלוטין בשבילם, כעת ההורים יהיו עסוקים בעוד אחות קטנה. הילד, שהיה רגיל לכך שהוא יכול לקרוא לאמא שלו לשחק איתו והיא תמיד תבוא, כעת ייאלץ לחכות בסבלנות, כי אמא בדיוק מאכילה את התינוקת הקטנה. הדרך להקל את התחושות של הילד היא על ידי חיזוק של ההתנהגויות החיוביות שלו, ועל ידי כך שתיתנו לו להרגיש חשוב. למשל, אם תושיבי אותו לשחק עם הטלפון שלך כי את רוצה רבע שעה של שקט, והוא אכן ישב עם הטלפון בשקט, אז לאחר מכן את יכולה להחמיא לו, להדגיש את האופן שבו ישב מול הטלפון שקט ומרוכז, ולהדגיש כי זה עזר לך. אין צורך לומר שזה עזר לך לטפל בתינוקת, מספיק לומר שזה עזר לך. משפטים כאלה, כמו ‘זה עזר לי שהיית שקט’ או ‘זה היה לי נעים שישבת מאוד מרוכז מול הטלפון’, מחזקים התנהגויות חיוביות ומעניקים לילד תחושת חשיבות”.