שומעים בצד אחד? בעבר, לקות שמיעה הייתה מאותרת רק בבית הספר לאחר שהילד כבר עבר התפתחות משמעותית, אך רק אוזן אחת מתפקדת באופן תקין וזאת מבלי לדעת בשלב מוקדם יותר. במצבים בהם השמיעה איננה תקינה בשתי האוזניים יכולה להיות לכך השפעה על מיקום הצליל התקין במרחב וכתוצאה מכך המודעות הסביבתית נפגעת. תפיסת המרחב חשובה מאוד בין אם הילד משחק בגן המשחקים, בחצר בית הספר או פעולות יום יומיות כמו חציית כביש בטוחה.

מהי שמיעה תקינה?

שמיעה תקינה היא שמיעה דו צדדית, במצב זה קולות, צלילים ודיבור מגיעים לשתי האוזניים  ומועברים על ידי עצב השמיעה למוח שם המידע עובר עיבוד. במצבים בהם רק אוזן אחת בלבד שומעת והאוזן השנייה חרשת קיימת הפרעה במיקום צלילים במרחב, המוח לא יכול לפענח מאיפה מגיע הקול ובנוסף יש קושי בשמיעה בתנאי רעש (למשל בגן, בביה”ס, או באירועים חברתיים). 

מה הסיבות לשמיעה חד צדדית?

שכיחות חרשות חד צדדית מוערכת בכ-3-6% מהאוכלוסייה. אלו הן הסיבות השכיחות.
• חסר מולד של עצב השמיעה
• זיהומים מולדים למשל בוירוסCMV  
• מבנה לא תקין של האוזן הפנימית.

סיבות נוספות פחות שכיחות יכולות להיות

• מחלת מנייר
• גידולים כגון וסטיבולר שוונומה 
• טראומה
• אובדן שמיעה פתאומי 
• שימוש בתרופות מסוימות הפוגעות בשמיעה.

מה המשמעות של שמיעה מאוזן אחת בלבד?

באופן היסטורי נהוג היה לחשוב שחרשות חד צדדית אינה מהווה בעיה משמעותית ושאוזן אחת בלבד ששומעת מאפשרת תפקוד תקין והתפתחות שפתית תקינה. בעבר, טרם הוכנס סינון השמיעה האוניברסלי בילודים, מרבית הילדים עם חרשות חד צדדית היו מאובחנים רק בגיל בית ספר. בשנות ה-80' וה-90' החלו להתפרסם מחקרים שדיווחו על קושי ברכישת שפה ועיכוב בהתפתחות דיבור  אצל ילדים עם חרשות חד צדדית בהשוואה לבני גילם עם שמיעה דו צדדית. בהמשך מחקרים הראו שילדים ומתבגרים אלה חווים גם קשיים לימודיים וחברתיים.

רוב המחקרים הראו שילדים עם חרשות חד צדדית מגיעים להישגים אקדמאים נמוכים ביחס לבני גילם עם שמיעה תקינה. ומעבר לכך, שמיעה באוזן אחת בלבד דורשת השקעת מאמץ קוגניטיבי וריכוז רב יותר משמיעה בשתי אוזניים. תופעות אלה גורמות לקושי להקשיב ולהשתתף בשיחה לאורך זמן ובהמשך עלולות לגרום לבעיות חברתיות. פעולות יום יומיות כגון רכיבה על אופניים או חציית כביש בצורה בטוחה מושפעות גם הן משמיעה חד צדדית , שכן אצל אנשים אלו המודעות הסביבתית מופרעת בשל חוסר יכולת למקם צליל באופן תקין במרחב. אותה מודעות סביבתית חשובה מאוד גם להתפתחות קשרים חברתיים,  היא נדרשת בזמן משחק בגינת משחקים או בחצר בית הספר. שווי משקל ויציבות אף הם מושפעים לרעה בילדים עם שמיעה חד צדדית. בשנים האחרונות התפרסמו גם מאמרים שעוסקים בהשפעתה של שמיעה חד צדדית או יותר נכן העדר יתרונות השמיעה הדו-צדדית על תפקודים קוגניטיביים כגון קשב, ריכוז וזיכרון.

מה הטיפול?

אפשרויות השיקום במקרי חרשות חד צדדית כוללות מכשירי שמיעה המעבירים את הקול מהצד של האוזן החרשת לאוזן השומעת. מכשירים אלה אינם מאפשרים שמיעה ושיקום של האוזן החרשת עצמה אבל יכולים להביא לשיפור קל במיקום צלילים במרחב. היתרונות המלאים של שמיעה דו-צדדית לא מושגים על ידי טכנולוגיות אלה.

שתל שבלול הינו מכשיר אלקטרוני הכולל אלקטרודה המוחדרת לאוזן הפנימית בהליך כירורגי ומאפשר מעקף של האוזן הפנימית הפגועה ונותן גירוי לעצב השמיעה עצמו. זהו הפתרון היחיד שיכול להחזיר שמיעה לאוזן הפגועה ואף להביא להתפתחות של שמיעה דו צדדית במידה ומתבצע בגיל צעיר. עד כה שתל השבלול בוצע בהתוויה של חרשות דו צדדית בלבד, בשנים האחרונות החלו מרכזים גדולים בעולם ובארץ להשתיל שתל שבלול גם בהתוויה של חרשות חד צדדית עם תוצאות מבטיחות. על אף ששתל שבלול עדיין לא נמצא בסל הבריאות באינדיקציה של חרשות חד צדדית, במרכז שתל שבלול שבבית חולים שניידר החלו בשנה האחרונה לבצע ניתוח שתל שבלול בהתוויה זו בכפוף לאישור של ועדת חריגים של קופות החולים עם תוצאות טובות ושיפור ניכר באיכות החיים של המטופלים.

הכותבת היא רופאה בכירה ביחידת אף, אוזן, גרון במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית