ראשית, הסבירה רוזמן על מקורותיה של הקטנייה הצהבהבה: "התורמוס שייך למשפחת הקטניות, כמו שעועית לבנה, גרגרי חומוס, עדשים, אפונה. מבחינת הקלוריות, התורמוס כמו כל קטנית אחרת. אחרי בישול - 100 גרם תורמוס זה בערך 100 קלוריות, עם 15 גרם של חלבון מאוד איכותי".
"פעם, בארצות מסוימות, התורמוס נחשב למאכל של עניים", סיפרה הדיאטנית, ומיהרה לסייג: "אבל לאחרונה מחקרים הראו שהוא לא רק מקור זול לחלבון טבעוני איכותי, אלא יש בו הרבה יתרונות". רוזמן החלה למנות את הערכים התזונתיים של התורמוס: "יש בו המון ברזל שנדרש למניעת אנמיה - ובכוס תורמוס מבושל יש יותר ברזל מחזה עוף. יש בו הרבה סיבים תזונתיים, שתורמים לתחושת שובע ממושכת, עוזרים למניעת עצירות ומחלות מעיים".
"יש לו אינדקס גליקמי נמוך", הוסיפה הדיאטנית, "זה אומר שהוא מתאים אם יש נטייה לסוכרת, וגם או במיוחד אם רוצים לנשנש אותו כנשנוש ביניים במהלך היום. יש בו גם המון ויטמינים מקבוצת B, שדרושים גם למערכת העצבים, וגם לבריאות העור שלנו ולמניעת פצעונים. יש בו גם מגנזיום, יותר מאשר בבננה, שדרוש לפעילות השרירים".
אז מה עושים איתו? שאלה רוזמן וענתה: "מתפיחים אותו ל-24 שעות, מבשלים הרבה זמן, בערך 3 שעות (לוקח לו יותר זמן מקטניות אחרות, בהרבה). כוס אחרי בישול זה תחליף טבעוני למנת חלבון, או, ואני בעד, כנשנוש חם, חורפי וכייפי מול הטלוויזיה בערב - גם אם יש סוכרת. זה נשנוש מומלץ".
התרעות פיקוד העורף