חשבתם שרק בני אדם יודעים לדבר? המחקר הזה הצליח לפצח את שפת הקופים

בניגוד למה שחשבנו בעבר, חוקרים הראו שהקריאות של האורנגאוטנים אינן קבועות, אלא מושפעות מהסביבה. פרטים שחיים בסביבה צפופה יותר נוהגים לשנות את קריאותיהם ולגרסאות חדשות, אך גם זונחים אותן בקלות יותר

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונלייןמעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
הסרטון שהקוף צילם מהטלפון הגנוב (צילום:רויטרס) | צילום:

בני האדם הם בעלי החיים היחידים, לפחות עד כמה שידוע לנו, שמדברים. כמובן, בעלי חיים אחרים מתקשרים זה עם זה כל הזמן, בעזרת קולות, מחוות גוף, ריחות ועוד. אך השפה האנושית היא ייחודית. היא בנויה מאוצר מילים, ובו כל מילה מייצגת חפץ או מושג מסוים, ומדקדוק ותחביר, שמאפשרים לנו ליצור אינספור צירופים של מילים אלו. רפרטואר הקולות של בעלי חיים אחרים, לעומת זאת, מוגבל הרבה יותר. ובעוד אנחנו לומדים את השפה מהורינו ומחברים אחרים בקהילה שלנו, החיות לרוב לא צריכות לשמוע את בני מינן משמיעים קולות כדי לדעת איך לנבוח, ליילל או לגעות. זו גם הסיבה לכך שהשפות האנושיות שונות ממקום למקום, ואילו הנביחות של כלב דרום ארגנטינאי זהות לאלו של חברו מהודו.

אלא שציפורי השיר רחוקות מאיתנו מאוד מבחינה אבולוציונית, והיכולת שלהן ללמוד זו מזו את הקולות שהן משמיעות, יכולת שנקראת למידה קולית או למידה ווקלית, התפתחה כפי הנראה באופן בלתי תלוי מזו שלנו. לכן קשה ללמוד מהן על התפתחות השפה האנושית. אם כך, מה בנוגע לבעלי החיים הקרובים אלינו ביותר, הקופים וקופי האדם? עד לאחרונה הדעה המקובלת הייתה שכמו אצל כלבים, פרות או אריות, גם בעלי חיים אלו נולדים כשהקולות שישמיעו במהלך חייהם טבועים במוחם, ולא מושפעים ממה שהם שומעים סביבם. אך בשנים האחרונות התרבו הראיות לכך שיש למידה קולית מסוימת גם אצל קופים וקופי אדם.

אורנגאוטן נקבה מסומטרה
אורנגאוטן נקבה מסומטרה | צילום: Madeleine E. Hardus

במחקרים על בעלי חיים שחיים בקבוצה, המדד למורכבות החברתית הוא לרוב גודל הקבוצה. בשל המבנה החברתי של האורנגאוטנים, החוקרים בחנו במקום זאת את צפיפות הפרטים באזור מסוים, והוא שימש כמדד לכך.

ההשוואה בין הקבוצות הראתה שבאזורים שבהם צפיפות האורנגאוטנים הייתה גדולה, הייתה שונות גדולה יותר בקריאות האזהרה – האורנגאוטנים "ניסו" קריאות שונות, וגם מיהרו לזנוח אותן ולאמץ חדשות.

התוצאות מראות שקריאות האזהרה של האורנגאוטנים אינן כתובות בגנים שלהם, אלא מושפעות מהסביבה החברתית. למיירה אמר שהוא ועמיתיו מצפים למצוא השפעה דומה גם בקריאות אחרות של קופי האדם הללו, שלא נבדקו במחקר הנוכחי.

"הממצאים החדשים מחזקים את הגישה הרואה בקופי האדם מודל ייחודי ומתאים לשיפור ההבנה שלנו את המקור של השפה, ואת השפה האנושית עצמה", הוסיף למיירה. על ידי חקירה של התקשורת הקולית של אותם קופי אדם, ובמיוחד את החלקים המשותפים בינה ובין השפה שבה אנחנו משתמשים, כמו הלמידה הקולית, נוכל אולי לחקור גם את התהליכים שהובילו לתכונה האנושית כל כך של דיבור.

אך המשימה הזו אינה פשוטה, והרס שטחי המחיה של האורנגאוטנים, כמו גם של קופי האדם האחרים, מקשה עליה עוד יותר. כל קבוצה של קופי אדם שמאבדת את ביתה ונעלמת גוזלת מאיתנו מידע חשוב, גם על אותם בעלי חיים, וגם עלינו עצמנו. "אנחנו חייבים לשמור על קופי האדם ועל אזורי המחיה שלהם, אם אנחנו רוצים שיהיה לנו סיכוי כלשהו לגלות עוד חתיכות מהפאזל של האבולוציה של השפה", סיכם למיירה.

תגיות:
קופים
/
שפה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף