אירועי הטרור להם אנו עדים לאחרונה, גורמים לעלייה חדה בחרדה אצל ילדים רבים. האירועים האחרונים התאפיינו באלימות קיצונית המתרחשת ללא הכנה, באופן שרירותי, חסר הבחנה ובלתי ניתן לשליטה. מאפיינים אלו מהווים מתכון לחרדה עוצמתית, שעלולה להתבטא במחשבות טורדניות ומבהילות, ברגשות פחד וחוסר אונים, ובתסמינים גופניים כגון דופק מואץ, הזעה, סחרחורת כאבי בטן ועוד.
חשוב להדגיש, כי מצב רגשי זה הינו למעשה תגובה נורמלית למצב לא נורמלי, ואצל מרבית הילדים המצוקה תחלוף ככל שמציאות חיינו תחזור לשגרה יחסית.
יותר מכך, החרדה נוכח המצב הקיים אינה רק טבעית ומובנת, אלא חשובה. כשאנו ניצבים מול איום, מחשבותינו, רגשותינו וגופנו מאותתים זאת בכל דרך, בכדי לאפשר לנו להיכנס למצב של התמודדות הישרדותית עם הסכנה האורבת לנו- מצב המכונה "הילחם או ברח". בהיעדר תחושת פחד, הרי שלא נפעל באופן מותאם ומהיר מספיק, ובכך נסכן את עצמנו. לכן, החרדה אינה בהכרח "אויב", אלא פונקציה רגשית המסייעת לנו להתמודד עם איום: להילחם, לברוח, להסתתר ולבקש עזרה.
יחד עם זאת, עוצמת התגובות שונה מאדם לאדם ומאירוע לאירוע, ויש המגיבים באופן שלא מאפשר להם להתמודד ביעילות, ומגיעים עד לכדי פגיעה ברווחה הנפשית ובתפקוד היומיומי.
אירועי הטרור אינם ניתנים לשליטתו של הילד. יחד עם זאת, אנו כהורים יכולים לסייע לו לנהל ולווסת טוב יותר את האופן שבו הוא מתמודד עם האירועים. אם ילדכם חווה עלייה במתח, חרדה ופחד, יש מספר דברים שתוכלו לעשות על מנת לסייע לו.
חשוב לאפשר שיח פתוח על האירועים. ניסיון להסתיר או להכחיש את קיומם עלול דווקא להגביר חרדה, שכן הילדים חשופים למתרחש בכל רגע נתון באמצעות התקשורת והרשתות החברתיות. לצד המלצה על הגבלת החשיפה לתקשורת כשמדובר בילדים צעירים, שיחה על המצב יכולה לשמש מסגרת מארגנת ומרגיעה. אפשרו לילדים לשאול את אשר על ליבם ולשתף ברגשות ופחדים, ונסו לתת תוקף לתחושותיהם. סביר שילד ירגיש טוב יותר מול האמירה: "אני מבין את הפחד שלך, זה באמת לא נעים, בוא נחשוב יחד מה יכול לעזור לך", מאשר המשפט: "הכל בסדר, אין לך שום סיבה לפחד, לך כלום לא יקרה".
אנשים בכל גיל מרגישים שדאגתם פוחתת כשיש בידיהם מידע אמין על האירועים המתרחשים. מתן מידע לילד יכול לסייע בהרגעת החרדה, אך חשוב למסור מידע באופן מותאם לגיל, ואין צורך להרבות בפרטים, בוודאי שלא פרטים ויזואליים ומפחידים. ניתן לסייע לילדים על ידי חיזוק חשיבה רציונאלית ("אני מבין את הפחד, אבל חשוב לי שתדע שהסיכוי שתהיה נוכח באירוע כזה הוא מזערי"). חשוב להזכיר לילד כי יש כוחות סיוע והצלה הפועלים כדי לשמור על הביטחון ("השוטרים והחיילים שאתה רואה בשכונה שלנו שומרים על הסדר ומגינים עלינו").
העבירו לילד תחושה של אחריות ואקטיביות בהשפעה על מצבו, ועודדו אותו לפעילות ולעשייה. ניתן ללמדו לתרגל נשימות עמוקות ואיטיות (בשונה מנשימות מהירות שמאפיינות מצבי לחץ) או להציע תרגילי כיווץ והרפיית שרירים. ניתן לתרגל החלפה של מחשבות מפחידות במחשבות חיוביות. אפשר לבנות יחד רשימת פעילויות מפיגות מתח כגון משחקים, פעילות גופנית או צפייה בסדרה מצחיקה, ולהציע לילד לבחור מרשימה זו בעת שהוא מרגיש חרד או מתוח. ניתן גם לבקש את עזרתו, למשל בטיפול באחים צעירים או בעזרה במטלות בית פשוטות, באופן שמסיח את דעתו ונותן לו תחושת אחריות ושליטה ובכך מפחית מצוקה ודאגה.
- ניתן לעזור לילד לפתח פרספקטיבה של זמן, ולהזכיר כי תקופה מתוחה זו אמנם לא נעימה, אך היא זמנית ותחלוף.
- העבירו מסר של שמירה על שגרה, לצד הקפדה על עירנות. שגרה יומיומית יציבה הכוללת סדר יום קבוע של פעילות, מסייעת בבניית החוסן הנפשי בהתמודדות עם משברים ואירועי חירום. הימנעות מפעילויות עשויה לאורך הזמן דווקא לפגום בתחושת החוסן ולהעצים חרדה.
- לבסוף, כהורים נרצה להדגיש בפני ילדינו את המחויבות שלנו להיות כאן עבורם, לתמוך בהם ולשמור על ביטחונם. עבור מרבית הילדים- לקרבה פיזית, חיבוק וקשר עין להורה יש השפעה מנחמת ומרגיעה.
על ידי כלים אלו נסייע לילד למצוא כוחות חוסן המצויים בו לצורך התמודדות עם מצבים קשים, ואף עם מצבי קיצון.
כמובן, שבכדי לספק בטחון והגנה לילדינו, עלינו לאמץ את אותם הכלים כדי לטפח את החוסן שלנו, ולמצוא שקט ותקווה בתוך האירועים הסוערים. ילדים צעירים מתקשים להבין את סיבותיו והשלכותיו של המצב הביטחוני, והתנהגותם מושפעת מתגובותיכם כהורים יותר מאשר מהמצב עצמו. ככל שתהיו אתם רגועים, כך יהיו גם הם.
הכותבת היא פסיכולוגית קלינית, מטעם המרפאה לבריאות הנפש לילדים ונוער ברחובות, מכבי שירותי בריאות