חקלאות על הירח ופגישה עם אסטרואיד: התפתחויות דרמטיות בחקר החלל

השבוע התרחשו כמה אירועים מחוץ לכדור הארץ, שעשויים להוות פריצת דרך מדעית בתחום החלל העולמי. בין אם מדובר בסוף עידן גיאולוגי במאדים או ליקוי ירח מרהיב, אלו הדברים הכי מעניינים מרחבי היקום

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונלייןמעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
תחנת החלל הבינלאומית
תחנת החלל הבינלאומית | צילום: רויטרס
7
גלריה
כפול בגודלו מכדור הארץ. הקיפוד הלוהט בקוטב הדרומי של השמש, כפי שצילמה החללית Solar Orbiter
כפול בגודלו מכדור הארץ. הקיפוד הלוהט בקוטב הדרומי של השמש, כפי שצילמה החללית Solar Orbiter | צילום: סוכנות החלל האירופית, ESA

כל אחד מהזרעים הזעירים נטמן בתוך גרם אחד של מצע. לביקורת נטמנו זרעים במצע המדמה אדמת ירח, על בסיס אפר געשי מכדור הארץ. בנוסף השקו החוקרים את הצמחים בתערובת דשן. כל הזרעים בניסוי נבטו בהצלחה, אבל אחרי כמה ימים ראו החוקרים כי הצמחים באדמת הירח המקורית גדלים לאט יותר, ומציגים סימני עקה (סטרס). עם זאת, כולם המשיכו לגדול כשלושה שבועות, לפני שהחוקרים קצרו אותם כדי לבחון אילו גֵנים שלהם פעילים. מבדיקת החלבונים שהם ייצרו התברר כי הצמחים היו במצוקה דומה לזו של צמחים הגדלים בתנאים קשים, כמו קרקע מלוחה מדי או מזוהמת במתכות כבדות.

החוקרים רואים בהצלחה החלקית התקדמות חשובה לקראת האפשרות לגדל ביום מן הימים צמחים בחממות על הירח, ואולי גם במאדים וביעדים נוספים. עם זאת, הניסוי גם ממחיש עד כמה מסובך לעשות בסביבת החלל דברים שנחשבים טריוויאליים לגמרי בכדור הארץ, כמו לגדל צמחים.

צמחים שנבטו באדמת ירח (מימין) לעומת צמחים שגדלו במצע הגעשי מכדור הארץ, 16 יום אחרי הנביטה
צמחים שנבטו באדמת ירח (מימין) לעומת צמחים שגדלו במצע הגעשי מכדור הארץ, 16 יום אחרי הנביטה | צילום: UF/IFAS, Tyler Jones

הנחתת לא צוידה במגבים או במערכת רטט שיאפשרו למנוע מאבק להצטבר על קולטי השמש, וסופות החול של מאדים כיסו אותם ופגעו מאוד בתפוקת החשמל שלהם.

"כשנחתנו יכולנו להפעיל את מכשירי הנַּחֶתֶת למשך קרוב לשעה בהספק של כ-5,000 ואט, בדומה לתנור אפייה. כיום אנו יכולים לקבל הספק כזה למשך פחות מעשר דקות", אמרה סגנית מנהל פרויקט הנַּחֶתֶת קטיה זמורה גרסיה (Garcia) במסיבת עיתונאים השבוע. עם זאת, החוקרים מדגישים שעדיין לא ברור כמה זמן הנחתת תחזיק מעמד, והדבר תלוי רבות גם במזג האוויר במאדים. בינתיים היא ממשיכה ככל האפשר באיסוף הנתונים ובשליחתם.

אחד משני קולטי השמש העגולים של Insight, מכוסה באבק האדמדם של מאדים
אחד משני קולטי השמש העגולים של Insight, מכוסה באבק האדמדם של מאדים | צילום: NASA/JPL-Caltech
14 שיגורים מוצלחים מתחילת השנה בתוכנית סטארלינק. השיגור השבוע
14 שיגורים מוצלחים מתחילת השנה בתוכנית סטארלינק. השיגור השבוע | צילום: spacex

אם תצא לפועל, זו תהיה הפעם השנייה שסין מבצעת בכוחות עצמה בלבד משימה בעומק החלל, אחרי ההנחתה המוצלחת של רכב שטח על מאדים. המעצמה מהמזרח ממשיכה להשקיע משאבים עצומים בתחום החלל ומשחזרת בהצלחה רבים מההישגים של מדינות המערב, כמעט בלי שום שיתוף פעולה עימן.

מדינה נוספת שעשויה להשקיע משאבים רבים בקידום תחום החלל היא ישראל. העיתון "כלכליסט" חשף השבוע תוכנית של סוכנות החלל הישראלית להשקיע בחמש השנים הקרובות 600 מיליון שקל בתחום החלל האזרחי. בין יעדי התוכנית: הכפלה של מספר החברות הישראליות בתחום החלל ועידוד לימודי חלל בתיכון ובאקדמיה. על פי הדיווח, התוכנית הוצגה לשרת המדע והטכנולוגיה אורית פרקש-הכהן, אך לא צוין בידיעה מה עמדת השרה ואם הוקצו לתוכנית מקורות מימון.

הדמיה בעיני אמן של האסטרואיד Kamo’oalewa, שאולי נוצר מפיסה שניתזה מהירח
הדמיה בעיני אמן של האסטרואיד Kamo’oalewa, שאולי נוצר מפיסה שניתזה מהירח | צילום: Addy Graham/University of Arizona

ליקוי ירח מלא נוסף יתרחש בעוד פחות מחצי שנה, בליל 8-7 בנובמבר, אך גם אותו לא נראה בישראל. הוא ייראה בעיקר מעל האוקיינוס השקט: בניו זילנד, יפן, צפון מזרח קנדה, אלסקה ומזרח סיביר. ליקוי הירח הבא שייראה מישראל יתרחש בעוד כשנה, בתחילת מאי 2023, אבל זה יהיה ליקוי חצי צל, שבו הירח יעבור רק בשולי הצל של כדור הארץ. כדי לחזות מישראל בליקוי מלא, או לפחות ברובו המכריע, נצטרך לחכות עד ספטמבר 2025.

ליקוי הירח כפי שצולם בפלורידה השבוע
ליקוי הירח כפי שצולם בפלורידה השבוע | צילום: Aline Deodato, Shutterstock
תגיות:
חלל
/
אסטרואיד
/
חקר החלל
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף