אנחנו נשאלות לא פעם על שתיית מי סודה ושומעות טענות בעד וגם נגד, אז זה הזמן לעשות קצת סדר. שתיית מים מוגזים ממעיינות טבעיים הייתה מקובלת במשך שנים רבות, אבל ייצור מלאכותי של מי סודה החל רק בשנים המאוחרות של המאה ה־16, והתגלה, כמו בתגליות מפורסמות אחרות, במקרה. בעוד הדרך המקובלת היום להכנת מי סודה היא הוספת הגז פחמן דו־חמצני בריכוז נמוך למים לקבלת חומצה פחמתית - התגלית המקורית הייתה שונה.
ג'וזף פריסטלי, שהיה בעל מבשלת בירה בעיר לידס באנגליה, הבחין שכאשר הוא מניח קערת מים על מכל בירה, המים משחררים בועות. עוד גילה שכשלוגמים מהמים האלה, טעמם שונה ומעניין. בשנת 1772 כתב פריסטלי מאמר המסביר את תהליך הפקת המים המוגזים. מאז התהליכים להכנת סודה התקדמו והחלו לייצר מי סודה, ובהמשך משקאות על בסיס מי סודה במבחר עצום של טעמים שונים בייצור המוני, במפעלים ובמכונות ביתיות.
רוב המשקאות המוגזים מכילים בעיקר פחמן דו־חמצני בלחץ גבוה. חשיפה מהירה של הגז לאוויר בפתיחת הבקבוק או בפחית השתייה (במיוחד לאחר ניעור...) גורמת לשחרור מהיר של הגז המומס וליצירת קצף. באנגלית המילה "סודה" מתארת מבחר משקאות מוגזים, ואילו בישראל מתייחסים לסודה כאל מים מוגזים.
"עובדים" על מערכת העיכול
תחושת מלאוּת ושובע: שתייה של מי סודה עשויה לתרום להשגת תחושת מלאות גדולה יותר מזו של שתיית מים רגילים. ידוע כי צריכה של נוזלים, ובמיוחד של נוזלים מוגזים, מרחיבה באופן זמני את דפנות הקיבה ומגדילה את נפחה, ולכן גורמת לתחושת מלאות בקיבה. העצבים המצויים בדפנות הקיבה שולחים איתות למוח על כך שהקיבה מלאה, ואלה מתורגמים לתחושת שובע. הנפיחות הפיזיולוגית, יחד עם האיתותים על שובע של מערכת העצבים המרכזית, יכולים לסייע בהפחתה של כמויות המזון.
עם זאת, יש אנשים שמשתמשים בזה כמניפולציה על מערכת העיכול. לדוגמה, אוכלים ארוחה גדולה של סלט דל בקלוריות ולצדו שתייה מוגזת ללא ערך קלורי, וכך מרגישים שובע זמני. אך זו הרגשת שובע מדומה, ולאחר כשעה יש סיכוי שיחושו ברעב. לכן כדאי ליהנות ממי סודה בסיום הארוחה או בין הארוחות, ולא כמניפולציה שמשבשת את אותות הרעב והשובע החשובים של הגוף.
פעילות מעיים: במקרים של עצירות בקרב מבוגרים וילדים כאחד, כאשר אין סיבה רפואית מוצדקת המצריכה טיפול תרופתי או אחר, ייתכן ששתייה של מי סודה עשויה להקל. יש מחקרים המצביעים על כך שמי הסודה מקילים את תנועתיות המעי המסייעת ליציאות וגם את הסימפטומים הנלווים, כמו כאבי בטן.
מי סודה מזיקים לבריאות?
בשילוב של מים ופחמן דו־חמצני מתקבלת חומצה פחמתית - מי סודה. חומצתיות זו היא האחראית לתחושת הצריבה והטעם הייחודי של מי הסודה. צריכה של מזונות ומשקאות חומציים, כמו סלט שמתובל בחומץ או בלימון, שחומציים יותר מחומצה פחמתית, אינה משפיעה על רמת החומציות בגוף. האיברים האחראיים - הכליות והריאות - פועלים להוצאת הפחמן הדו־חמצני מהגוף.
עם זאת, החומציות עלולה לפגוע בבריאות השיניים. צריכה גבוהה של משקאות מוגזים שהם בעלי חומציות גבוהה עלולה לגרום לפגיעה בשן, לארוזיה. שתייה של כוס או שתיים של סודה ביום כנראה לא תהווה בעיה, אך צריכה מוגזמת יכולה להיות בעייתית.
אחת הדרכים לצמצום הפגיעה בשיניים היא שימוש בקשית שתייה.
סודה ובריאות העצם
יש הסבורים כי מי הסודה גורמים ל"בריחת סידן מהעצם" ופוגעים במסת העצם. לא ברור מקור המיתוס, אולי החשש מהחומצתיות של מי הסודה. מחקרים שבחנו את הנושא שללו את ההשפעה של מי הסודה או ההתססה במשקאות מוגזים אחרים על בריאות העצם. להבדיל מאלה, מחקרים מצביעים על כך שמשקאות כמו קולה, המכילים חומצה זרחתית, פוגעים במסת העצם. השילוב של שני הרכיבים, חומצה זרחתית וקפאין, כנראה אחראי לזה.
למי פחות מומלץ?
מי סודה אינם יכולים לגרום לתסמונת המעי הרגיז (IBS), אך הם כן עלולים להוביל לנפיחות וגזים אצל אלה שרגישים לגיזוז. לכן מומלץ לרגישים ולסובלים מתסמונת המעי הרגיז להימנע משתיית משקאות מוגזים. כך גם לגבי הסובלים מצרבת. שתיית מי סודה אינה גורמת לצרבת, כל עוד אין היסטוריה של צרבות. אך לאלו הסובלים מצרבות תכופות או מריפלוקס, שתיית מי סודה יכולה להפריע, ולכן כדאי להעדיף מים. יש לזכור כי התגובה למי סודה, כמו למזונות אחרים, שונה מאדם לאדם - ולעתים אף באותו אדם בתקופות שונות בחיים.
מה אנחנו אוהבים בסודה?
מדוע מי הסודה טעימים יותר ממים רגילים לאנשים כה רבים? קיימים לכך כמה הסברים מעניינים. אך לפני כן חשוב להבין כי טעם הוא עניין סובייקטיבי, המורכב ממכלול של גורמים וכולל חושים נוספים על חוש הטעם. הטעם הוא חוויה המתייחסת גם למראה, לריח, למרקם, לרעש ולאסוציאציות שעולות.
כאשר פותחים את בקבוק הסודה, נשמע פססססס... צפוי ומוכר, הבועות משתחררות, והמגע הפיזי שלהן על הלשון גורם לתחושה נעימה אצל רבים.נוסף על כך, בתוספת הפחמן הדו־חמצני מתקבלת חומצה פחמתית. הטעם החומצי שנוצר אהוב ופופולרי. הארומה של בועות מי הסודה חודרת גם לנחיריים ותורמת לחיזוק הטעם.
היבט מעניין נוסף הוא שבועות החומצה הפחמתית יכולות לעורר קלות את תאי הכאב, ובכך להוסיף לחוויית הטעם. תופעה דומה, אם כי בעוצמות גבוהות הרבה יותר, מתרחשת בזמן אכילת מאכלים חריפים.