"במקום לשאול אותו כל מיני שאלות ולשחק במשחק ניחושים, את יכולה לפתוח את המקרר או את המגירה ולבקש ממנו שיראה לך מה בדיוק הוא רוצה. מעבר לזה, מהדברים שאת מתארת אני מאמינה שיש פה צורך גם בהדרכת הורים. לא בטוח שזה קשור רק לעניין השפות - קחי בחשבון שמאוד יכול להיות שהילד היה מתוסכל ולא היה מצליח להביא את עצמו לידי ביטוי גם אם הוא היה מדבר רק בשפה אחת. לכן שווה לקבל הדרכה מסודרת בנושא".
"בכל מה שקשור למשחקים בגן, אני חושבת שככל הנראה היא משתעשעת עם הגננת. משמע, היא יודעת שהגננת לא מרשה ורוצה לעשות דווקא. אני מאמינה שהיא מנסה להוכיח שהיא שולטת בחלק מהמצבים בגן, ומצליחה לעשות מה שבא לה וגם להרשים את הילדים החדשים שהגיעו לגן ולשמור על המעמד שלה. אולי את צריכה להציע לגננת לרתום את הילדה לטובתה. זאת אומרת, לבקש ממנה לעזור לה, לתת לה תפקיד ואחריות, ובכך לבנות את הגבולות בגן מחדש. על הגננת להתאזר בסבלנות ולפנות אל הילדה באופן כזה שייצור אצלה מוטיבציה לשתף איתה פעולה. לצערי, ממה שאת מתארת הגננת מפגינה אוזלת יד מעצם הפנייה אלייך שבועות בודדים אחרי שהילדה התחילה את הגן. מה שקורה בגן או בבית הספר זה יקום מקביל. הדרך שבה מורות וגננות סוחבות את ההורים פנימה כדי לטפל במה שקרה היא בעייתית מאוד, והילדים מבינים את זה. המורה והגננת אמורות להיות דמויות סמכותיות שמצליחות לנהל את העניין, וכשההורים מקבלים את המידע רק מהן, הם לא באמת יודעים מה היה שם ובאיזו מידתיות להגיב לאירועים".