מועדים לשמחה? תלוי את מי שואלים.
כשהורים נפרדים - בין בפסק דין ובין בהסכם - אנו מוצאים חלק שלם בפסק הדין או בהסכם הגירושין שמתייחס לחלוקת זמני השהות בחגים. אשר לחגים הקרובים, מה שמקובל הוא שבראש השנה הילדים נמצאים אצל הורה אחד, אך ניתן לחלק את החג לשניים אם יש אפשרות למעבר בין ההורים, כי מדובר ביומיים. לגבי סוכות, נהוג שהילדים נמצאים בחג הראשון ובחצי מחול המועד אצל הורה אחד, ואצל השני במחצית השנייה של חול המועד ובשמחת תורה, אבל כל הסדר אחר אשר סוכם בין ההורים ומקובל על שניהם – יגבר. מה שחשוב הוא שיהיו כאן יציבות וסדר קבוע, למען הילדים כמובן.
פעמים רבות סכסוכים בעניין חלוקת זמני השהייה מחמירים דווקא בתקופת החגים והחופשות ומתדרדרים עד כדי פניה לביהמ"ש ולמשטרה, מפני שחלוקת זמני השהות בתקופת החגים פותחים פתח לפרשנות אישית של מי מהצדדים, שעה שהדברים לא הוסדרו מראש בהסכם הגירושין או בפסק הדין. הורים גרושים או פרודים נגררים לסכסוכים מסוג זה, בעיקר כאשר שוררת ביניהם מערכת יחסים עכורה או כאשר חלוקת זמני השהייה ביניהם אינם מפורטים דיים.
לעיתים לא דואגים ההורים לפרט בחלוקת זמני השהות, בתקופת החגים והחופשות, את החלוקה המדויקת ביניהם וקובעים כי את ערב החג יבלו הילדים אצל הורה מסוים ובשאר ימי החופשה יתחלקו ההורים שווה בשווה. כך, נדרשים ההורים לתיאום ביניהם של חלוקת זמני השהייה משך כל תקופת החג. סעיף שכזה הינו בבחינת "פרצה הקוראת לגנב" ואכן לרוב הסכסוכים אינם מאחרים להגיע. כך, אחד ההורים מעוניין לנסוע עם הילדים לטיול בו ביום בו ערך ההורה האחר תוכניות לבילוי עם הילדים. באם מערכת היחסים בין ההורים הינה עכורה, אזי ינצלו הצדדים הזדמנות זו להתנגחות זה בזו ולרוב תקופות החגים והחופשות מספקות שפע של הזדמנויות שכאלה.
סכסוכים רבים מתהווים, נוכח פרשנות של מי מהצדדים את הוראות ההסכם ו/ או פס"ד, הקובע את חלוקת זמני השהות בדרך המתאימה להם. כפועל יוצא, דווקא בתקופת החגים והחופשות, תחום דיני המשפחה עמוס וידי עוה"ד מלאות בעבודה.
ההנחה הרווחת היא שהחגים עצמם - ערבי החג, מתחלקים בין ההורים שנה שנה. כלומר, בשנה הראשונה למשל ישהו הקטינים עם האם בערב ראש השנה ושנה לאחר מכן עם האב. יתר ימי החופשה מתחלקים בין ההורים מחצית מחצית. אבל אז מתחילות הבעיות, ולכן רצוי שכשעושים הסכם, לדאוג להתייחס לכל הבעיות שעלולות לצוץ, כדי למנוע אחר כך מריבות והליכים משפטיים מיותרים.
למשל - חשוב להדגיש כי חלוקת הזמן בין ההורים חלה לא רק על החגים עצמם אלא גם על החופשות הארוכות הנלוות אליהן במוסדות החינוך, ואז עולה שאלה מה קורה כשילד אחד בצהרון או קייטנה והשאר לא. איך נחלקים החגים?
לעיתים הורים רבים על לקיחת הקטינים לחו"ל, למשל בשנה בה אמורים להיות הקטינים עם אחד מההורים בערב החג עצמו והצד השני מעוניין לנסוע לכל חופשת הפסח לתאילנד עם ילדיו, יש הורים שלצורך המלחמה לא מסכימים להחליף את החג ומנהלים מלחמה על גבם של הילדים שהם הניזוקים בסופו של יום.
חשוב להסדיר בהסכם הגירושין מה קורה כשחג חל בשבת. האם חג גובר על שבת? ומה קורה עם סבב השבתות לאחר מכן? האם נשאר כפי שהוא או מתחלף?
בסופו של יום ההמלצה היא לנהל תקשורת בריאה בין ההורים גם לאחר הפירוד ותמיד לנסות להגיע להסכמות תוך התחשבות אף ברצונו של הילד. למשל ביום כיפור שעה שהצדדים לא מתגוררים באותה שכונה והילד רוצה להישאר כל ימי הכיפור אצל הצד שבסביבתו מתגוררים חבריו, אין צורך להתעקש התעקשות דווקנית על מה שנקבע בהסכם, כי הנפגע הוא הילד.
הכותבת היא עורכת הדין סיון כהן, מומחית בדיני משפחה, ירושה וצוואות