כשרוצים לרדת במשקל נהוג לספור קלוריות, כדי לדעת כמה הכנסנו לגוף וכמה הוצאנו. אבל האם כל הקלוריות שוות? האם קלוריה של סוכר שווה לקלוריה של שומן? בתוך הגוף שלנו, זה לא ממש נכון. מדוע קלוריות של סוכר משמינות יותר מקלוריות של שומן? ומה עם קלוריות של חלבון? ד"ר מאיה רוזמן ענתה על השאלות האלה בפינת טוב לדעת בתוכניתה ב-103FM.
ירדתם במשקל? כך תשמרו עליו לאורך זמן
חשבתם שאם תפסיקו לאכול פחמימות תרדו במשקל? אתם טועים ובגדול
רוזמן נזכרה במשתתפת בקורס הדיאטה שלה, ששאלה האם תרד במשקל אם תאכל 1,000 קלוריות המורכבות משתי חפיסות של שוקולד חלב: "ברור שלעולם לא אאשר תפריט כזה, אבל התשובה היא כן. אם אוכלים פחות קלוריות ממה ששורפים, יורדים במשקל, ולא משנה מאיפה הקלוריות. ולהיפך, אם אוכלים יותר קלוריות ממה ששורפים, עולים במשקל".
"אבל, וזה אבל חשוב", הוסיפה רוזמן, "אם עודף הקלוריות מגיע מסוכר, עולים במשקל יותר מאשר אם העודף הזה מגיע משומנים או חלבונים". אז למה זה קורה? לגוף יותר קל לנצל סוכרים לאנרגיה, מאשר שומנים או חלבונים. השומנים והחלבונים עוברים בגוף תהליכים מטבוליים עם 'עלות קלורית' מסוימת. צריכת סוכרים ופחמימות מתוקות גורמות לתיאבון יתר, לחשק גדול יותר ל'עוד', וכתוצאה מכך לעליה נוספת בצריכת הקלוריות המיותרות.
צריכת סוכרים גדולה במשך זמן רב עלולה לגרום ל'תסמונת מטבולית', שכוללת בין היתר גם חוסר יכולת של הגוף לפרק שומן או לשרוף קלוריות. הסוכרים המסוכנים הם בעיקר המתועשים, כולל סוכר לבן, מאפים קנויים, מיצים מתוקים, וכדומה. צריכת שומן כמקור אנרגיה, יחד עם חלבון, נמצאה במחקרים כתורמת לתחושת שובע ארוכה יותר, וגם להפחתה בצריכת נשנושים מיותרים ואכילה רגשית.
מה המסקנה? כנשנוש ביניים יש עדיפות ברורה לנשנושים של שומן ואו חלבון, כמו 20 גרם שקדים, אגוזים, בוטנים, פיסטוקים (40 גרם שקול עם קליפה), או אפילו שוקולד מריר ללא סוכר, או חלבה ללא סוכר. מחקר שפורסם לאחרונה בירחון האמריקאי לתזונה קלינית מצא כי החלפת כל נשנושי הביניים באגוזים או בוטנים תרמה להפחתה גדולה יותר במשקל, בהשוואה לנשנוש פחמימתי/סוכרי.