בחורף, הפירות העונתיים המסורתיים בארץ הם ההדרים, ויש שפע מהם: קלמנטינה, מנדרינה, אשכולית, תפוז, פומלה, פומלית וכמובן הלימון, שנצרך כל שנה, לימון ליים, וגם את האתרוג שאכיל פחות. הרכיב התזונתי המזוהה ביותר עם פירות ההדר הוא ויטמין C, ובשמו האחר, חומצה אסקורבית, השם שמופיע בדרך כלל על אריזות של מוצרי מזון שונים. אולי מפתיע, אבל תפוזים אינם בראש הרשימה של תכולת ויטמין C. לשם השוואה, תכולת ויטמין C ב־100 גרם של פלפל אדום - 190 מ"ג, קיווי - 100 מ"ג, תות שדה - 60 מ"ג, ובתפוז 53 מ"ג.

החשיבות של ויטמין C, שמקורו בפירות הדר, התגלתה לפני שנים רבות. למעשה, כ־200 שנה לפני שהצליחו לבודד את הוויטמין. פירות ההדר נמצאו כמרפאים מיידית מצפדינה. צפדינה היא מחלה שהחולים בה סובלים מדימומים (בעיקר בחניכיים), איבוד משקל, כאבי פרקים, בעיות בקרישת דם, וללא טיפול - גם למוות. הצפדינה תוארה לראשונה על ידי מצרים קדמונים, ולאחר מכן על ידי היוונים והרומאים. במשך מאות שנים צפדינה הייתה שכיחה בקרב מלחים השוהים בלב ים תקופות ארוכות, חיילים ועניים באזורים שבהם פירות וירקות טריים לא היו זמינים. רק במאה ה־18 נמצא כי חולים שאכלו לימון נרפאו מיידית מהמחלה. בהמשך התברר כי הסיבה למחלה היא מחסור חמור של ויטמין C, שגרם סבל אנושי גדול לאורך ההיסטוריה.

ויטמין C הוא ויטמין מסיס במים, הממלא תפקיד מפתח ביצירת קולגן - חלבון החיוני לתפקודן של רקמות החיבור בגוף כמו העור, העצמות, הגידים, הסחוס והרצועות, והוא ממלא תפקיד חשוב בריפוי פצעים. ויטמין C משפר את ספיגת הברזל שמקורו במזונות מהצומח. הזמינות הביולוגית של ברזל מהצומח נמוכה בהרבה מזו של ברזל שמקורו בחי. צמחונים, טבעונים ואנשים שצורכים מעט בשר ומוצרי בעלי חיים נמצאים בסיכון גדול יותר לפתח מחסור בברזל, שעלול לגרום לאנמיה. תוצאותיה הן ירידה בביצועים הפיזיים כמו גם ירידה בתפקוד הקוגניטיבי.

ההתעניינות בשנים האחרונות בוויטמין C מתמקדת בהיותו נוגד חמצון. כלומר מגן על התאים ומאט את הזדקנותם בגלל החשיפה לרדיקלים החופשיים כתוצאה מזיהום אוויר, עישון או לחץ נפשי. הנזק של הרדיקלים החופשיים לאורך זמן מוביל למחלות לב וכלי דם, קטרקט וסוגי סרטן מסוימים.

בניגוד לאמונה הרווחת, לא נראה שוויטמין C מונע ההצטננות ושפעת, אלא במקרים של מחסור, והם די נדירים בימינו. אך בחלק מהמחקרים דווח כי צריכתו תרמה לקיצור משך המחלה ולירידה בחומרתה. פירות הדר הם יותר מוויטמין C. הם מכילים מגוון רחב של רכיבים תזונתיים: ויטמינים מקבוצת B, ביניהם חומצה פולית (9B), 1B, 2B, 3B, 6B, מינרלים כמו אשלגן, סידן, זרחן, מגנזיום, נחושת, פיטוכימיקלים וסיבים תזונתיים. כל אלה חשובים לתפקוד תקין של  המערכות השונות בגוף. ישנם רכיבים תזונתיים המשותפים לכל פירות ההדר, אך ישנם גם ששונים ומומלץ לגוון בתזונה גם בתוך משפחת פירות ההדר.

אכילת הפרי בשלמותו תספק את מרב הרכיבים, להבדיל משתיית המיץ בלבד. ויטמין C רגיש לאור ולחום, ולכן גם מיצים סחוטים טריים, החשופים לאור, יספקו לנו פחות מהוויטמין הזה. ההמלצה היא להעדיף פירות וירקות בשלמותם על פני המיצים שלהם. נוסף על כך, בשתיית מיץ אנו מאבדים את הסיבים התזונתיים, המהווים חלק חשוב בכל פרי ובמיוחד בפירות ההדר, המהווים מקור טוב לסיבים תזונתיים. סיבים תזונתיים אינם מתעכלים על ידי מערכת העיכול, אך עוברים בצינור העיכול ותורמים לבריאות.

בפירות הדר יש שילוב של סיבים מסיסים ובלתי מסיסים. סיבים מסיסים יוצרים חומר דמוי ג'ל במערכת העיכול ויכולים לסייע בוויסות רמות הסוכר בדם ובהורדת רמות הכולסטרול. סיבים בלתי מסיסים מסייעים בפעילות מסודרת של מערכת העיכול, במניעת עצירות, שלשולים ובעיות עיכול אחרות. מזונות עשירים בסיבים תורמים לתחושת השובע, ולכן פרי שלם משביע יותר ממיץ. ההמלצה היא לצרוך 25־30 גרם סיבים ביום, כשבתפוז בינוני יש כ־3 גרם סיבים.

המקור להבדל בצבע בין פירות ההדר הכתומים, הצהובים לבין האדומים אלה פיטוכימיקליים (פיגמנטים טבעיים) בשם אנתוציאנינים, בתפוזי דם, בדומה לאלה שמכיל הרימון, ובאשכולית אדומה ותפוז טבורי אדום, זהו ליקופן שמקנה גם לעגבניות את צבען. בפירות וירקות רבים, הוכח כי פיטוכימיקלים הם בעלי תכונות אנטי־דלקתיות ונוגדות חמצון, המגננות על התאים. טעמם של ההדרים האדומים בדרך כלל עז יותר בהשוואה לטעם ההדרים הכתומים והצהובים, הם חמוצים ופחות מתוקים.

לאשכוליות ולמיץ אשכוליות יכולה להיות השפעה מזיקה למי שצורך תרופות מסוימות, ביניהן תרופות לאיזון רמות הכולסטרול בדם, להפרעות קצב או לדיכוי מערכת החיסון. זאת מכיוון שבאשכוליות ישנם פורנוקמרינים, רכיבים צמחיים, שפוגעים בתפקוד של אחד האנזימים האחראי לפירוק תרופות במערכת העיכול. מה שעלול להוביל לרמות גבוהות של התרופה בדם ולתופעות לוואי לא רצויות.

יש להדגיש שגם אכילה של אשכולית או שתיית מיץ אשכוליות בזמנים שונים מאלה שבהם נוטלים את התרופה לא מבטלות את ההשפעה. וחשוב לוודא זאת עם הרופא/ה המטפל/ת ולקרוא את העלון המצורף לתרופה. ואגב אשכולית, היא לא “שורפת שומנים", מכילה “מעט קלוריות" או “ללא סוכר" - משום שאינה מתוקה. האשכולית מכילה רכיב מריר הממסך את המתיקות, אבל אינו משפיע על תכולת הסוכר. למה הדבר דומה, לכוס תה ממותקת בכפית סוכר לעומת כוס תה הממותקת בכפית סוכר ועם תוספת של פלח לימון. בשתי הכוסות יש אותה כמות של קלוריות, אך באחת הכוסות מפחית הלימון את תחושת המתיקות.