מחקר חדש מצביע על שיטות אפקטיביות להתמודדות עם עומס מנטלי ושיפור הביצועים האקדמיים. בעוד שרבים מהסטודנטים והתלמידים חווים תשישות קוגניטיבית המשפיעה לרעה על הלמידה וההישגים, מתפרסמים מחקרים המציעים פתרונות פשוטים וישימים.
לפי דיווח שפורסם לאחרונה באתר India Today, טכניקות פשוטות לניקוי המחשבות וריענון המוח יכולות לשפר משמעותית את ההצלחה בלימודים. המחקר מדגיש כי הצלחה אקדמית אינה נמדדת רק בשעות הלימוד, אלא גם בשמירה על בריאות נפשית ומנטלית תקינה.
החוקרים מציעים מספר אסטרטגיות יעילות להפחתת הסחות דעת ושיפור יכולת הריכוז. אחת ההמלצות המרכזיות היא להתנתק מהעולם הדיגיטלי לפרקי זמן קצרים - הפסקה של 30 דקות ללא התראות מהטלפון הנייד ומרשתות חברתיות מאפשרת למוח להשיג את השקט הנחוץ לשיקום יכולת הריכוז.
טכניקת נשימה מודעת מהווה כלי נוסף במאבק בהסחות דעת. הקדשת חמש דקות להתמקדות בנשימה בלבד מסייעת בהפחתת חרדה ובפינוי רעשי הרקע המנטליים. כתיבת כל המחשבות, החששות והמשימות על הנייר - מה שמכונה "פריקת מחשבות" - משחררת את המוח ומגדילה את יכולת הקליטה וההבנה.
פעילות גופנית קלה כמו הליכה מהירה, תרגילי מתיחה או כל פעילות פיזית אחרת לזמן קצר, משפרת את זרימת הדם למוח ומעלה את מצב הרוח ויכולת הריכוז. המחקר מדגיש גם את חשיבות ההידרציה והתזונה הנכונה, שכן התייבשות ותזונה לקויה עלולות לגרום לערפול מחשבתי. מומלץ לשמור על בקבוק מים בהישג יד ולבחור מזונות המזינים את המוח כמו אגוזים, פירות יער ושוקולד מריר.
שנת צהריים קצרה של 15-20 דקות מרעננת את המוח ומגבירה את הערנות, אם כי חשוב להימנע משינה ממושכת מדי. סביבת לימודים מסודרת ונקייה מאותתת למוח שהגיע זמן ריכוז, בעוד שעבודה בסביבה מבולגנת פוגעת ביכולת הריכוז והלמידה.
לבסוף, המחקר ממליץ על רישום של שלושה דברים שהסטודנט אסיר תודה עליהם. תרגול הכרת תודה מסיט את תשומת הלב מהמתח לחשיבה חיובית ומשפר את בהירות המחשבה באופן כללי.
בפסיכולוגיה החיובית, מצב "הזרימה" או הריכוז מוגדר כמצב מנטלי שבו אדם המבצע פעילות שקוע לחלוטין בתחושה של מיקוד, אנרגיה ומעורבות מלאה. יישום ההמלצות שהוזכרו חיוני לשיפור תהליך זה, ולהשגת הצלחה אקדמית לצד שמירה על איזון נפשי בריא.