אחת מהן הייתה בת שירות שעבדה בגן השיקומי שבו למדה נועה בגיל הרך. היא פתחה עבורה חשבון אינסטגרם, האמינה ביכולות שלה – ועזרה לה לחצות גבולות שאחרים לא דמיינו. שם נולדה גם האהבה הגדולה של נועה: ציור.
אחד משיאי היצירה שלה הגיע במסגרת תערוכת "פוסטר השלום", שם שולבו עבודותיה עם ציורים של ילדים נוספים. הכל – דרך מבט. "זה תהליך ארוך, שדורש המון סבלנות, אימון יומיומי, ולפעמים – רק כדי להקליד מילה אחת – צריך שעה שלמה," מספרת האם, ליעד. "אבל כשהיא מבינה שזה פותח לה דלת לעולם – היא לא מוותרת".
לצד האומנות, המחשב הפך עבורה לכלי מרכזי לחיים: לשחק, לשמוע מוזיקה, לבחור מה לראות, מה ללבוש, ואיך להביע את עצמה. "המחשב הוא חלק ממנה. העיניים שלה מדברות, וככה אנחנו מתקשרות," אומרת ליעד.
אבל המערכת, אומרת האם, עוד רחוקה מלתת מענה אמיתי. "הן מבינות, מרגישות, לומדות – אבל לעיתים פשוט לא מאמינים בהן. לכן אנחנו כאן כדי להזכיר: לא כל תקשורת נשמעת. לפעמים, צריך פשוט להסתכל".
ב-9 במאי בשעה 8:00 בבוקר, ייערך בפארק הירקון (גבעת המופעים) המרוץ השנתי של עמותת "מלאכיות הדממה". המרוץ כולל מקצים תחרותיים ל־2, 4 ו־8 ק"מ, מקצים עממיים של 2 ק"מ צעידה, מקצה קטקטים לילדים עד גיל 6 – והמרגש מכולם: מקצה סמלי של מטרים בודדים, שבו ילדות המתמודדות עם תסמונת רט ("המלאכיות") צועדות יד ביד עם הוריהן.
במירוץ מעורר ההשראה, הורים, ילדים ורצים מכל הארץ מתגייסים למען ילדות כמו נועה, שמוכיחות בכל יום שהן לא מוותרות.