חוקרים מאוניברסיטת מקווארי התמקדו בחלבון המכונה PDI, הנמצא לרוב בנוזל הציטופלזמה של תאים, שם הוא מסייע לכוון חלבונים אחרים לתצורה הנכונה, כך על פי New Atlas, המצטט את כתב העת Aging Cell ופורסם באל ערביה.
צוות המחקר גילה שהחלבון מסוגל לנוע דרך הציטופלזמה למרכז הבקרה של התא - הגרעין - כדי לתקן שברים בגדילי DNA. יכולתו המופחתת של הגוף לתקן ולתחזק גדילי DNA ככל שהוא מזדקן עלולה להוביל להזדקנות מוקדמת וניוון עצבי, כמו גם לסיכון מוגבר למחלות קשות.
היא הוסיפה: "תאים חשופים מדי יום לאלפי מכות מיקרוסקופיות ל-DNA שלהם - בין אם מתוך הגוף ובין אם מגורמי לחץ סביבתיים כמו זיהום או קרינת UV. הגוף בדרך כלל מגיב במהירות. אך עם הגיל, מנגנוני תיקון אלה נחלשים, ומאפשרים הצטברות נזק".
יתרה על כן, צוות המחקר גילה כי ל-PDI, החלבון הקסום, יש את היכולת לחדור לגרעין התא ולתקן נזק, ובכך להאריך את תוחלת החיים והתפקוד של מערכות מיקרוסקופיות חשובות אלו. הצוות חוקר כעת גישות שונות לריפוי גנטי המשתמשות ב-PDI על תאים, כולל טיפול ב-mRNA כדי לכוון טוב יותר את תיקון ה-DNA בגוף.
המוח הוא אחד האינדיקטורים הבולטים ביותר לנזק ל-DNA. תאי עצב בוגרים - נוירונים - הם בעלי התמחות גבוהה, ובניגוד לתאים אחרים, חסרים להם צנטרוזומים, המנגנון העיקרי לחלוקת תאים ולהתרבותם. בגלל זה, הגוף אינו יכול פשוט לתקן נזק ל-DNA או לייצר נוירונים בריאים חדשים שיחליפו אותו.
זוהי גם אחת הסיבות לכך שמדענים מתעניינים במיוחד בטיפולים בתאי גזע עצביים לפגיעה מוחית ולתפקוד קוגניטיבי. חלבון PDI הוכח בעבר כאיום בטיפול בסרטן, שכן רמות גבוהות שלו הוכחו כמגנות על תאי גידול מפני התקפה.
לכן, בעוד שטיפולים אנטי-אייג'ינג יכולים לכוון לתאים ספציפיים, כמו נוירונים, לטיפולים אנטי-אייג'ינג, מדענים עשויים גם להיות מסוגלים לשבש את יכולות ההגנה של PDI בגידולים. מה שהופך את סוגי הסרטן לרגישים יותר לטיפולים כמו כימותרפיה.
התרעות פיקוד העורף