במחקר שפורסם בכתב העת Frontiers in Psychology, חוקרים בפסיכולוגיה סקרו 1,082 סטודנטים באוניברסיטת מקיואן בקנדה במשך ארבעה חודשים על הרגלי האכילה השינה, והחלומות שלהם. כ-40% מהמשתתפים חשו שהתזונה שלהם השפיעה על איכות השינה שלהם, כאשר 24.7% אמרו שהייתה לה השפעה שלילית, בעוד 5.5% אמרו שהיא השפיעה על חלומותיהם.
משתתפי המחקר דיווחו כי ממתקים ומוצרי חלב היו המאכלים שהשפיעו ביותר על איכות השינה שלהם (22.7% ו-15.7% בהתאמה) ועל חלומותיהם (29.8% ו-20.6%), מה שגרם לחלומות להיראות "מוזרים" או "מטרידים". לעומת זאת, פירות (17.6%), ירקות (11.8%) ותה צמחים (13.4%) זוהו כמזונות התורמים ביותר לשינה טובה בלילה. החוקרים השוו את ההצהרות הללו לאלו הקשורות לרגישותם למזון ומצאו קשר הדוק בין סיוטים ורגישות ללקטוז.
עם זאת, מחקרים קודמים מצביעים על כך שחלק מהחלומות "מתעדים הפרעות גופניות תת-מודעות שרק מאוחר יותר צצות כתסמינים גלויים". לדוגמה, "ראיית אש בחלום יכולה להקדים חום". ניתן להסביר זאת גם על ידי רגשות שליליים, כגון חרדה, הקשורים לתסמינים במערכת העיכול. "אנו יודעים שרגשות שליליים שאנו חווים בזמן ערות יכולים להתפשט לחלומות", מסביר נילסן. "סביר להניח שהדבר נכון גם לגבי אלו הנובעים מהפרעות עיכול במהלך השינה".
למרות שנראה קשר חזק בין אי סבילות ללקטוז לסיוטים, חוקרים תוהים כיצד הוא פועל: האם המשתתפים ישנים רע בגלל שהם אוכלים אוכל באיכות נמוכה יותר? או שהם אוכלים אוכל באיכות נמוכה בגלל שהם ישנים רע? "אנחנו צריכים לערוך מחקרים נוספים על מספר גדול יותר של אנשים בגילאים, רקעים והרגלי אכילה שונים כדי לראות אם תוצאות אלו ניתנות להכללה", אומר נילסן.
"'הניסוי המושלם' כרוך בהקצאה אקראית של משתתפים, בין אם הם רגישים ללקטוז ובין אם לאו, לקבוצות שאוכלות מאכלים ספציפיים לפני השינה, ולאחר מכן איסוף וניתוח נתוני החלומות שלהם. קבוצה אחת תוכל לאכול מוצרי חלב רגילים לפני השינה, בעוד שקבוצה אחרת תוכל לאכול מוצרי חלב ללא לקטוז, כדי לקבוע האם השפעות החלב מוגבלות לאלו הסובלים ממצב זה", אמר נילסן.