פאלמר, העובד בבית החולים מקלין למחלות נפש ליד בוסטון, פרסם ב-2022 ספר בשם "אנרגיית המוח" שבו הציג תיאוריה חדשנית: מחלות נפש נובעות מהפרעות מטבוליות בגוף ולא רק מחוסר איזון כימי במוח. הוא מציין כי דיאטת קיטו משמשת כבר שנים רבות לטיפול באפילפסיה, וכעת מחקרים מוכיחים שהיא יעילה גם בטיפול בסכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית ודיכאון כבד, ואף מפחיתה תופעות לוואי של תרופות פסיכיאטריות.
במחקר שפורסם בכתב העת Research Psychiatry, ד"ר שיבאני סיתי מאוניברסיטת סטנפורד בדקה 21 מבוגרים הסובלים מסכיזופרניה או הפרעה דו-קוטבית, שסבלו גם מבעיות מטבוליות כמו עודף משקל. לאחר ארבעה חודשים על דיאטת קיטו, אצל שלושה רבעים מהמשתתפים חל שיפור בתסמיני הפסיכוזה, במשקל ובחילוף החומרים, ותופעות הלוואי של התרופות הפסיכיאטריות פחתו.
במחקר אחר, ד"ר ג'ורג'יה אידי בדקה 31 מבוגרים עם מחלות נפש חמורות שלא הגיבו לטיפולים מקובלים. לאחר שבועיים בלבד על דיאטה קטוגנית, כל המשתתפים שהקפידו על הדיאטה חוו שיפור משמעותי במצבם הנפשי. אצל 43% מהם נרשמה ירידה בתסמיני המחלה העיקרית, ואצל 64% ניתן היה להפחית את מינון התרופות הפסיכיאטריות.
מנגד, רופאים אחרים, כמו סיתי, רואים בדיאטת קיטו טיפול משלים בלבד ולא תחליף לתרופות. סיתי מציינת כי אמנם מעודד שאדם יכול לשלוט במחלה בדרך חדשה, אך הגישה המטבולית צריכה להשתלב בטיפולים מקובלים ולא להחליפם. עם זאת, במחקרה של אידי נמצא כי מטופלים שהקפידו על דיאטת קיטו הראו שיפור גדול פי שבעה עד עשרה ממטופלים שנטלו תרופות בלבד.
חשוב לציין כי דיאטת קיטו אינה מתאימה לכולם. היא עלולה להיות מסוכנת לחולי דלקת בלבלב, לאנשים עם בעיות בחילוף חומרים של שומנים או לסובלים מהפרעות גנטיות שמונעות מהם להסתדר ללא פחמימות. אידי מדגישה כי נדרשת התאמה אישית של הטיפול התזונתי לכל מטופל, וחלק מהמטופלים עשויים להפיק תועלת מגרסאות אחרות, כמו קיטו צמחוני.
העניין בקשר שבין תזונה לבריאות הנפש אינו חדש. כבר במאה החמישית לפני הספירה, היפוקרטס הבחין כי צום מפחית התקפי אפילפסיה. בשנת 1921 גילה ד"ר ראסל ויילדר כי הפחתת פחמימות משיגה השפעה דומה לצום על חילוף החומרים, אך בניגוד לצום, דיאטת קיטו היא פתרון בר-קיימא. מאז, מחקרים רבים הראו כי דיאטה זו מייצבת את מערכת העצבים ומפחיתה התקפים אצל שליש מחולי האפילפסיה שאינם מגיבים לטיפולים מקובלים.
התרעות פיקוד העורף