ריכוז גבוה מדי של התה הוא הטעות הראשונה והנפוצה ביותר. רבים נוטים להוסיף כמות גדולה של עלי תה במטרה לקבל טעם חזק יותר, אך זוהי טעות. הכלל המומלץ הוא כפית אחת של עלי תה לכל כוס, ועוד כפית אחת לקנקן. תה מרוכז מדי מכיל כמויות גבוהות של קפאין שגורם לעצבנות ולחוסר שינה, וכן טאנינים שפוגעים בעיכול וגורמים לעצירות.
השארת התה לחליטה ממושכת או שימוש בתה מאתמול היא טעות חמורה נוספת. ברגע שהתה עומד יותר מדי זמן, הוא מאבד את הוויטמינים והנוגדי החמצון שבו. יתרה מכך, בתה ישן מתפתחים חיידקים ופטריות שעלולים לגרום לבעיות עיכול ואף להרעלות מזון קלות. מומלץ תמיד להכין תה טרי ולשתות אותו תוך שעה מרגע ההכנה.
טמפרטורת התה היא גורם קריטי נוסף שרבים מזניחים. שתיית תה רותח עלולה לגרום לכוויות ברקמות הרכות של הפה, הגרון והוושט. נזק חוזר ונשנה לרקמות אלו מגביר את הסיכון להתפתחות תאים סרטניים. הטמפרטורה האידיאלית לשתיית תה היא בין 60 ל-70 מעלות צלזיוס, כלומר יש להמתין כמה דקות לאחר הרתיחה לפני השתייה.
עיתוי השתייה ביחס לארוחות הוא היבט חשוב שרבים אינם מודעים אליו. שתיית תה על קיבה ריקה בבוקר עלולה לגרום לכאבי בטן ולחומציות, משום שהטאנינים שבתה מגרים את דפנות הקיבה הריקה. מצד שני, שתיית תה מיד לאחר הארוחה מפריעה לספיגת הברזל והחלבונים מהמזון, בגלל החומרים הפעילים שבתה הנקשרים למינרלים אלו.
התרעות פיקוד העורף