אמא שלי תמיד אומרת לי ש"אני צריכה מישהו שיישא אותי על כפיו". אני מנסה להסביר לה שהמנוי ל"שופלייה" הקרובה הסתיים לא מכבר. לקראת השנה החדשה ויום כיפור המתקרב, בשיא חשבון הנפש השנתי שלי, החלטתי לתת לעצמי כאפה מצלצלת, לעמוד מול המראה עם פיג'מת דובונים מגיל שמונה עשרה ולראות את הצלוליטיס שלי. להבין מהם הדברים שאני צריכה לעבוד עם עצמי, לא על עצמי. להבין, בין היתר, שיפה לי להוריד חמישה קילו, לא כי יש לי הפרעות אכילת (ראש) מתקדמות, אלא כי בעיקר בא לי כי שמידה 38 לא תלחץ לי על הפופיק.
סליחה ומחילה ביציותיי היקרות ושחלותיי הנפלאות שבשל הרצון המטורף לזוגיות בריאה וילדים נוספים התשתי אתכן בראיונות עבודה למצוא את המיועד.
סליחה שהגשתי לכן שאילתות, משובים ומבחני אישיות, שלא היו מביישים כל חברת השמה מכובדת.