כשהגעתי לפגוש את גיא שובל בפעם הראשונה, הייתי בטוחה שאני מגיעה למקום ענק, כיאה למישהו שלא מפסיק ליצור קעקועים ולהפנט את כולם ברשתות החברתיות. אבל כשנכנסתי פנימה, התפלאתי לראות שמדובר בחדר קטן. גיא קיבל את פניי עם חיוך ואמר: "זה המקום שאני הכי נהנה ליצור בו. אחרי כמה שניות שהעין היתה צריכה להתרגל, פתאום ראיתי מולי את המוזיאון שלו. ציורים שתלויים על הקיר, קעקועים בכל מיני אפשרויות וצורות שגורמות להבין עד כמה היד והראש מתואמים, בזמן שאני יכולה לצייר מקסימום בית עם גינה, ולצבוע אותו.