לשאוב ולשמור: מתי כדאי לבצע שימור ביציות?

"ערכי FSH גבוהים הם ביטוי לכך שהרזרבה השחלתית קצת נמוכה ולכן הרופא המליץ על בדיקת AMH , אנטי מלריאני הורמון. ידוע שאת מין העובר קובעים הכרומוזומים אך בגיל עוברי, של שבועות בודדים, יש לעובר את הפוטנציאל להפוך לזכר או נקבה. אם יש את כרומוזום Y שהוא הכרומוזום הזכרי, יופרש הורמון מסוים, 'אנטי מלריאני הורמון'. הורמון זה ידכא את התפתחותה של מערכת המין הנקבית. בשנים האחרונות התגלה כי כמות קטנה של הורמון זה ניתן לזהות אצל נשים בשנות הפריון, וזה הפך לכלי הכי אמין לבדיקת רזרבה שחלתית. במקרה שלך נמצא שהרזרבה נמוכה, זה לא מעיד דבר על איכות הביציות, והרופא במבט לעתיד, מציע לשאוב את הביציות כדי להפרותן. בנוסף הוא הציע להקפיא חלק מהביציות אחרי הפריה, כעוברים. השרידות של עוברים מוקפאים ומופשרים היא מצוינת. זו החלטה לא פשוטה, להפרות עם זרע של תורם, אך אם נידרש לסוגיה הזו בגיל 43, לא יהיה מוצא אחר".

"מאגר הביציות שלך אזל לחלוטין, מה שאומר שהגעת לגיל המעבר. אם תעשי את בדיקת הדם לבירור הרזרבות בשחלות, נמצא שרמת האסטרוגן דלה בגופך. סביב כל ביצית שנמצאת בשחלה יש שכבת תאים שעם גדילת הביצית מפרישים את הורמון האסטרוגן. יש יחס ברור בין מספר הביציות, תהליך התפתחותן ורמות האסטרוגן בגוף. אם רמות האסטרוגן תקינות לא יהיו גלי חום משום שהוא מווסת את מנגנוני השליטה בחום הגוף. אם אישה מגיעה לגיל המעבר, אין לה ביציות בשחלות אז אין את אותם תאים המפרישים את האסטרוגן. נוצרת תחושה של גל חום שעולה מכיוון הבטן ובית החזה, לעתים מלווה בדפיקות לב, זה יכול לבוא מספר פעמים ביום או בלילה".

"כשאנו יודעים שהסיבה היא מחסור באסטרוגן, אנו נותנים את הטיפול ההורמונלי החליפי. בראשית המאה ה-21 התפרסם מחקר לא נכון על הסכנות הקשורות במתן אסטרוגן שמנע מרופאים לתת אותו. האסטרוגן ניתן בשנתיים-שלוש השנים הראשונות של גיל המעבר, הוא יגן על כלי הדם וימנע בריחת סידן. אם יש רחם, האסטרוגן יכול להביא לצמיחה יתרה של רירית הרחם, שעלולה לגרום למחלה ברחם. לכן האסטרוגן יגיע עם הורמון פרוגסטרון המגונן על רירית הרחם. לפרוגסטרון יש השפעה קלה לא טובה על השד, וזה מעלה במעט את השכיחות של תחלואת השד. על כן, כל אישה ממילא תעבור ממוגרפיה ואולטרסאונד שד ולא תקבל טיפול הורמונלי אם לא תעבור את הבדיקות האלה".

"כיצד מקבלים את האסטרוגן? יש דרך חדשה דרך הפה ומכניסים התקן תוך רחמי שמפריש את הורמון הפרוגסטרון וזה מבטל כמעט לחלוטין את ההקשר לתחלואת שדיים. הפיתרון זמין יעיל והתגובה לטיפול היא בטווח של ימים ספורים".

"את בת 42 בהריון שהיה קשה להשיגו, רוב הסיכויים שזה הריון תקין. את איבדת היריון לא במפני שהוא לא היה תקין, אלא בגין הפרוצדורה. הסכנה לאבד היריון במי שפיר היא קטנה: 1 ל- 600. אישה שנכוותה מאוד ברותחין, צריכה להחליט כעת האם לעשות בדיקה פולשנית. יש דרכים המצמצמות את חלון אי הוודאות. אחת מהן בדיקת השקיפות העורפית וסקירת מערכות, שאם המורפולוגיה שלו תקינה זה מרגיע. ניתן לבצע גם את בדיקת הדם שתיתן מידע יותר קטן, לא ברמה אבחנתית מוחלטת כמו בדיקת הצ'יפ הגנטי, אבל תיתן תשובות ברמת דיוק די גבוהה לגבי תסמונת דאון, תסמונת טריזומיה 18, טריזומיה 13 וגם לגבי כרומוזום X ו-Y. את בת 42, אני ממליץ שלא להתקרב למחט, יש דרכים אחרות".

"אם את רוצה לדעת שאת 'נקיה', כל בר דעת ימליץ לך לעשות בדיקת מי שפיר. בבדיקה שואבים מי שפיר ובודקים את הצ'יפ הגנטי. בבדיקה זו נבדקים למעלה מ-700 אלף רצפים של מקטעי DNA המספקים כמות אדירה של מידע. נכון שהדבר כרוך בדיקור ויש סכנה ביחס של 1 ל-600 . אך לעומת הדבר שמטריד את מחשבותייך, אני מניח שלא היית רוצה לגלות שטעית בהחלטה שלא לעשות את בדיקת הצ'יפ הגנטי. לשיטתנו הרופאים, דיקור מי שפיר נחשב לסיכון קטן. בנסיבות שתיארת אני ממליץ בחום לבצע את הבדיקה".

"הדרך שהרופא בחר בה היא נכונה ועלייך להמשיך. אנו יודעים שיש זרע וביצית, הרופא תיזמן את ההזרעה כהלכה ונוצר היריון. בדרך כלל אין קשר בין ההפלה שנעשתה לפני 10 שנים, כי חלפו 10 שנים של מחזורים חודשיים סדירים. הסבירות שיש קשר סיבתי למצב היום כמעט ולא קיימת".