מכירים את האנשים האלה שחיים בשגרה מתמשכת, ולא מסוגלים להרים את הראש ולשאול את עצמם: "רגע, לאן אני הולך?". לעומתם, יש גם אנשים מצליחים שיודעים בדיוק מתי ולאן הם רוצים להגיע. מה מבדיל את אלה מאלה? למה יש כאלה שמצליחים מאוד, וכאלה שלא?
וולט דיסני אמר: “הדרך להתחיל היא להפסיק לדבר ולהתחיל לעשות". אני חושבת ששווה להקשיב לו.