עבור רוב האנשים דחיינות לא קשורה לעצלות. אתם אולי אתם חושבים שיש לכם מספיק זמן להגשים את החלומות שלכם, אך האמת היא שאין כל כך הרבה זמן לכך. לפי דוח של ארגון ה-OECD שפורסם ב-2022, תוחלת החיים הממוצעת בישראל היא 82.5 שנים. חלקנו נחיה יותר ימים וחלקנו פחות. בכל מקרה, לכל אחד מאיתנו יש בחיים האלה מספר מסוים של ימים יקרי ערך, ואין לנו זמן לדחות את הגשמת החלומות שלנו ויצירת חיים טובים יותר.
אדם דחיין מרגיש כאילו כוח נעלם שולט בפעולות שלו, והוא לא מצליח להבין מה המקור שלו או איך אפשר לרסן אותו. אנשים דחיינים בדרך כלל יהיו מאוכזבים מעצמם, וירגישו שהם מאבדים שליטה, ואין להם שום יכולת לשנות את המצב. התנהגות דחיינית היא הרבה פעמים תוצאה של כניעה לדחפים, הערכה עצמית נמוכה, או של חיים בסביבה שמאפשרת ומעודדת דחיינות.
לרובנו יש יחסי אהבה - שנאה עם דחיינות. זה ברור שאנחנו שונאים את הדרך שבה הדחיינות זורעת הרס בחיינו, או מסכנת את הבריאות שלנו, את מקום העבודה או את מערכות היחסים שלנו. כמו כן ברור שאנחנו לא אוהבים את העובדה שהיא גורמת לנו דאגה בלתי פוסקת, לחץ מדברים שאנחנו צריכים לעשות, או מכך שהתחלנו דברים באמצע וזנחנו אותם בדרך.
יחד עם זאת, באופן מפתיע, לדחיינות יש גם דברים שאנחנו אוהבים. אנחנו אוהבים את האופן שבו הדחיינות פוטרת אותנו מאחריות בכל מיני תחומים. לפעמים הדחיינות הופכת אותנו לאנושיים, מאפשרת לנו ליהנות מהחיים ושומרת עלינו שלא נהפוך לאוטומטים שמספיקים לעשות הכל אבל לא מצליחים ליהנות מהדברים הקטנים בחיים. ולפעמים הדחיינות היא בריחה מהעולם האמיתי.
מחליטים ומתחייבים. וכל הזמן זוכרים שדחיינות היא לא גורל. חשוב שנבין שהדחיינות לא תוביל אותנו לשום מקום מקדם, לכן חשוב לקום, לצאת ולעשות. ואם נופלים, לנגב את הברכיים, ולנסות שוב. העתיד שלכם הוא הנכס שלכם. קחו את זה, החליטו להיפרד מהדחיינות וצאו להגשים את המטרות שלכם.
התרעות פיקוד העורף