לפני שלוש שנים, כאשר הושקה בארץ איוניק 5, היא נראתה כמו חשמלית מהעתיד ועלתה החל מ־190 אלף שקל. הזמן רץ, מתחרות חדשות הגיעו, והגיע הזמן למתיחת פנים. רק שאותה איוניק 5, שבמסגרת העדכון שודרגה הסוללה שלה מ־72.6 ל־84 קוט"ש, כבר עולה 230 אלף שקל, ובריבית של היום המימון הנדרש לרוב הלקוחות לממן את הרכישה הרבה יותר יקר.
היבואנית כלמוביל הביאה הפעם גם את גרסת הסוללה הקטנה והיקרה פחות, גרסה שבעצמה שודרגה בקיבולת מ־58 ל־63 קוט"ש. המחיר: 20 אלף פחות מהמחיר עם הסוללה הגדולה, והטווח הרשמי עדיין מדלג מעל רף ה־400 ק"מ, עד ל־440 ק"מ רשמיים, לעומת 570 ק"מ שאליהם טיפסה גרסת הסוללה הגדולה.
210 אלף שקל זה עדיין לא מחיר עממי, אבל הוא מאפשר ליונדאי לספק מענה לגרסאות הבסיס של אקספנג, BYD סיל וכמובן טסלה מודל Y הבסיסית. אבל מה הטווח האמיתי שלה, והאם מדובר בעסקה משתלמת?
עיצוב: השינוי העיקרי מבחוץ הוא פגושים חדשים, דמויי רכבי שטח, שגם האריכו את האיוניק 5 ב–2 ס"מ. מעין תיקון מאוחר לטעות הבסיסית בעיצוב של האוטו הזה, שהוא קרוסאובר לכל דבר, שקיבל עיצוב של מכונית קומפקטית, הגורם לו להיראות קטן ממה שהוא באמת עד שעומדים ממש לידו. כך או כך, הממדים היו ונשארו נדיבים: 4.65 מטר אורך, 1.89 מטר רוחב, 1.605 גובה ובסיס גלגלים עצום של 3 מטר, יותר מכמה רכבי 7 מקומות.
תא הנוסעים: יונדאי ייבאה כל מיני רכיבים מהקוקפיט המוצלח של איוניק 6, כמו ההגה שכולל נוריות שדרכן המכונית מתקשרת עם הנהג, מערכת מולטימדיה וכפתורי תפעול לבקרת האקלים ושאר המכונית. וכן, כמו ב־6, התפעול הוא ברמה אחת מעל רוב המתחרות, עם כפתורים קבועים למיזוג וקיצורי דרך יעילים לתפקודים חשובים אחרים. עוד שיפור מהווה הודאה נוספת בטעות: ה־5 המקורית הגיעה ללא וישר אחורי, מה שהשאיר את הנהג ללא פתרון מהצטברות טינופת על החלון האחורי בנהיגה בכביש רטוב, אביזר חשוב שנוסף הפעם.
המשטח לטלפון הסלולרי הועבר לעמדה גבוהה וקרובה יותר לנהג, אבל בגרסה הזאת מדובר במשטח "טיפש", מה שמרמז על החיסכון בגרסת הבסיס. כמו כן ויתרה יונדאי על דלת תא מטען חשמלי ועל חלון שמש פנורמי, שהפכו פריטי אבזור כמעט בסיסיים.
הישיבה עדיין גבוהה, הראות החוצה מצוינת, ויש שפע של מקום מלפנים, ועוד יותר מאחור. עם מרווח ברכיים של מכונית סלון, יש כאן מכונית חסרת תחרות למי שמעסיקים נהג ומבלים את זמנם מאחור מול הסלולרי ובשיחות. יש כמובן יציאת מזגן ושקעי טעינה, שכמו מלפנים עברו לתקן USB־C. גם מקום למטען לא חסר, עם נפח של 520 ליטר מלפנים, ועוד 57 ליטר בתא המטען הקדמי. חבל שכמו בחשמליות רבות, לא נמצא מקום לצמיג רזרבי.
אבזור: מערכת המולטימדיה גדלה ל–12.9 אינץ', יש אנדרואיד וקארפליי אלחוטיים, לוח המחוונים הדיגיטלי נותר בגודל 12.3 אינץ'. יש שליטה שימושית מההגה על רמת הרגנרציה בלי צורך לחפש בין מסכים, שמשות כהות, בקרת אקלים מפוצלת עם יציאות מיזוג לאחור וכיוון חשמלי למושב הנהג.
בטיחות: ה–5 המעודכנת יודעת טוב יותר לזהות שהנהג הסיר את הידיים מההגה, ושופרה מערכת שמירת הנתיב. נוסף על כך מדווחת יונדאי על הקשחת קורות האמצע (אלה שבין הדלתות הקדמיות לאחוריות) כדי לספק הגנה טובה יותר בתאונת צד.
מנוע וביצועים: במקביל לסוללה הקטנה יותר, גרסת הבסיס מתרחקת ממרוץ כוחות הסוס של החשמליות, עם יחידת כוח בהספק של 170 כ"ס, עשרות כ"ס פחות מהמתחרות. זה גם אומר שהיא מסתפקת בנתון תאוצה רשמי של 8.5 שניות מ־0 ל־100 קמ"ש, מהר יותר רק מהסיל U הבסיסית. יש בחירה בין שלושה מצבי ביצועים - חסכוני, רגיל וספורט - וברוב הזמן, ולטובת הטווח, אפשר בהחלט להסתדר עם המצב הראשון.
טווח: דגמי יונדאי (וקיה) נוטים להשיג נתוני אמת קרובים לנתונים הרשמיים. גם הפעם הציגה ה־5 הבסיסית טווח אמיתי של 380 עד 400 ק"מ. אלה לא מספרים שלגמרי ישחררו אתכם מחרדת טווח בנסיעות ארוכות, אבל זהו נתון טוב בסך הכל, עשרות ק"מ יותר מהטווח המעשי של החשמלית הנמכרת בארץ, ה־BYD אטו 3. טעינה מהירה אפשרית בקצב של עד 180 קילוואט, מה שמאפשר טעינה של 10%־80% ב־18 דקות זריזות יחסית.
נוחות והתנהגות: בסיס הגלגלים הארוך מסייע לאיוניק 5 להשיג נוחות טובה יחסית גם במהירות עירונית, שמשתפרת בהמשך. יונדאי טוענת לשיפור בבידוד הרעשים, והוא טוב יחסית, אבל לא יוצא דופן.
עם הממדים, בסיס הגלגלים והמשקל, היא שומרת על כבודה גם בכבישים רבי־עיקולים, אם כי יש קצת נטייה של הגוף הגדול בסיבובים: זה לא הכיול של ה־5N הספורטיבית, שעולה פי שניים מגרסת הבסיס.
השורה התחתונה: הטרנד היום הוא טווחים של 600 ו־700 ק"מ בחשמליות, אבל בינתיים הוא מגיע עם תגי מחיר גבוהים מאוד. מנגד רשת הטעינה הציבורית בארץ השתפרה, עם כ־800 נקודות טעינה מהירה. לא כולן תמיד תקינות, לא מספיק בכל מקום כדי להתמודד עם ימים עמוסים - אבל הן בהחלט זמינות מבעבר.
כך שהחיים עם טווח ריאלי של כ־400 ק"מ פשוטים בהרבה, מה שמקל על בחירת האיוניק 5. היא מרווחת, שימושית ומוצלחת כמו אחיותיה היקרות יותר, מלבד הפשרות באבזור. חשמלית שקל מאוד להסתגל אליה.
מאחורי ה־5 כבר אין הדיבור שיש מאחורי טסלה ואקספנג, אבל היא עדיפה עליהם בכמה סעיפים חשובים בחיים האמיתיים, כמו המרווח העצום במושב האחורי והנדסת האנוש ברמה שיש למעט חשמליות אחרות. מכונית שקונים לא כדי לעשות רושם על השכנים, אלא בשביל החיים האמיתיים.
התרעות פיקוד העורף