פולקסווגן טיירון יחליף בארץ את הטיגואן אולספייס, שהיה זול יחסית, אבל נותר אלמוני. הפעם לא רק הסמל גרמני, והוא יגיע אלינו מוולפסבורג, ויחפש את הלקוחות שקודיאק עממי להם מדי, וטיגו 8 סיני מדיולקסווגן טיגואן אולספייס היה אחד הסודות של שוק הרכב שלנו בשנים הקודמות. רכב 7 מקומות גרמני, במחיר דומה מאוד לזה של מיצובישי אאוטלנדר, תאום לסקודה קודיאק שהיה הרבה יותר מוכר - ופופולרי. אולי השם, שהציג אותו כגרסה של הטיגואן, שהיו לו רק 5 מקומות ושאף פעם לא היה להיט בארץ, היה בעוכריו והוא נשאר די אלמוני.
כנראה שהבעיה הזאת התעוררה בעוד שווקים, אז המחליף שלו קיבל שם חדש, טיירון. כלומר חדש עבורנו, בסין זה היה שם לגרסה מקומית של הטיגואן. גם ארץ הייצור השתנתה: הדור הקודם יוצר רק במפעל פולקסווגן במקסיקו, החדש גם במפעל הראשי של פולקסווגן בוולפסבורג, גרמניה, משם הוא יגיע אלינו. גרמני גם בתעודת הלידה, לא רק בסמל.
עיצוב: גם הדור השני הוא אח לקודיאק, הפעם לדור השני של הקרוסאובר הצ'כי. הממדים דומים להפליא, הטיירון עם 4.77 מ' והקודיאק עם 4.76 מ', רוחב של 1.85 מ' בפולקסווגן ו־1.86 מ' בסקודה ובסיס גלגלים זהה למעשה - 279 ס"מ בטיירון ו־278.8 ס"מ בקודיאק.
ובאותה מידה שהסקודה מעוצב באופן מובחן מאוד כסקודה, גם הטיירון הוא מאוד פולקסווגן. שום דרמה, בלי גימיקים. אם האולספייס היה סופר־סולידי, סוג של סטיישן על עקבים, הטיירון ממשיך בגישה השמרנית הזאת - נאה ומאופק. סמל מואר ופס לד לרוחב הרכב בחזית ובאחוריו, בתי גלגלים עם קשתות שחורות רבועות יחסית והפס שמכונה “מקל הוקי", שמתחיל בחלון האחורי ויוצר “קשת" מעל החלונות ועד לקורה הקדמית - זה שיא הנועזות במראה שלו.
תא נוסעים: כמו בעיצוב החיצוני, גם תא הנוסעים משדר קודם כל פונקציונליות. יש ראות טובה לפנים, קצת פחות לכל מה שקורה בצד הכנף הקדמית. מה שכן, מכסה המנוע השטוח והפינות הרבועות שלו מעניקים הבנה טובה לגבי היכן הרכב נגמר. איכות החומרים טובה מאוד באזורים שבהם הידיים מסתובבות, וזה תקף לגבי כל רמות הגימור, החל מה"לייף", שהיא גרסת הכניסה וצפונה. ההבדלים הם בעיקר בפרטים הקטנים.
למשל, ברמות הגימור הגבוהות "אלגנס" המהודרת ו"R ליין" הספורטיבית מחליפים עץ טבעי ופלסטיקה מגורענת־מתכתית את המסגרת שתוחמת את לוח המחוונים והחלק העליון של התא.
לוח המחוונים, בגודל 10 אינץ', עשיר במידע בלי להיות עמוס לעין ולהבנה, מסך המולטימדיה (12.9 אינץ' בבסיס ו־15 אינץ' בגרסאות הבכירות) שולט על מרבית הפונקציות, אבל עשוי נכון. כלומר - קיצורי דרך שימושיים שמופיעים באופן קבוע על המסך ומאפשרים ניתוק מהיר של תיקון הסטייה מנתיב למשל, תפריט מיזוג אוויר קבוע בחלקו התחתון ולצידו כפתורים קבועים להפשרת שמשות ואוורור/חימום מושבים.
רק את ה"סליידרים" המרגיזים בתחתית המסך הם השאירו - מבטיחים שתמיד נתקשה לדייק את השינוי בטמפרטורה. לזכותם, יש כפתור עוצמת שמע פיזי שמשמש גם כבורר מצבי הנהיגה. עוד לזכותם, בעקבות ביקורת מהעיתונות והלקוחות, כפתורי המגע על ההגה הוחלפו לטובת חזרה מבורכת לכפתורים פיזיים קלים לזיהוי ותפעול.
בסיס הגלגלים הוא 279 ס"מ, זוכרים? זה לא מספר מהפכני, בטח כאשר קרוסאוברים חשמליים מציגים 290 ו־300 ס"מ בקלות. ובכל זאת, הטיירון מצליח ליצור מושב אחורי עם מרווח מרשים בלי להתפשר על הגודל של המושב עצמו. גם תנאי המחיה פה טובים, כולל יציאות מיזוג ובקרת אקלים נפרדת, וילונות לחלון, תאורה אישית, תאי אחסון ומגרעת לטאבלט במשענת היד. אפשר גם לשחק עם מרווח הרגליים באמצעות הזזה של המושבים על גבי מסילה לטובת יותר מקום ליושבים בשורה השלישית. אלא ששם אל תצפו לגדולות ונצורות - העסק מתאים לשני ילדים בלבד.
תא מטען: גם בשימוש בכל המושבים יש לו 345 ליטרים, הנפח הטוב בקבוצה (לצורך ההשוואה הקודיאק עם 289 ליטרים), בקיפול המושבים 885 ליטרים נדיבים מאוד. ומתחתיו יש גלגל רזרבי, שהולך ונהיה נדיר ברכבים חדשים.
אבזור: בקרת האקלים לשלושה אזורים היא תמיד רעיון טוב. גם את דלת תא המטען החשמלית סביר שנפגוש לאור אזורי החיוג של מחירו, אוורור המושבים יהיה נחמד, וגם הטעינה האלחוטית הכפולה והשמשות האקוסטיות מגיעות כסטנדרט. העיסוי אולי כאופציה למי שבאמת ירצה את זה, מערכת ההפעלה משולבת הצ'אט GPT היא גימיק נחמד - אבל אם אני רוצה מישהו שיחרטט שטויות מוחלטות בביטחון גמור - אני יכול פשוט לשמוע אקטואליה ברדיו.
מערכות הבטיחות המתקדמות כוללות את הרשימה המוכרת והמצופה מיצרנית כמו פולקסווגן. בלימת חירום אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, התרעת רכב בשטח מת, בקרת שיוט אדפטיבית, זיהוי תמרורים והתרעה על פתיחת דלת בזיהוי רכב חולף. הדגם טרם נבחן במבחן הריסוק האירופי.
ביצועים: היצע יחידות ההנעה מתחיל ב־1.5 ליטר 150 כ"ס עם תגבור היברידי קל, 2.0 ליטרים בשתי רמות הספק 204 ו־265 כ"ס. גרסת פלאג־אין עם שילוב של מנוע ה־1.5 ליטר ויחידה חשמלית בשתי רמות הספק 204 ו־272 כ"ס וכן צמד דיזלים 2.0 ליטרים בהספקים של 150 ו־193 כ"ס.
אנחנו נקבל רק את שתי הראשונות, שמשודכות לתיבת הילוכים כפולת מצמד עם 7 הילוכים. בשיוט והתנהלות רגועה הכל בסדר עם ה־1.5 ליטרים, אבל קל היה לשים לב שכאשר הוא נדרש למתוח רגליים ולהתמודד עם עליות המנוע מפגין מאמץ כדי לייצר קצב טוב, ואנחנו היינו שני אנשים במכונית, לא משפחה על מטענה המופרז. באופן טבעי, מנוע ה־2.0 ליטרים החזק כבר הציג קצב הרבה יותר משכנע, המחיר יהיה צריכת דלק גבוהה יותר מן הסתם, גם בשל העובדה שהוא מגיע רק בשידוך להנעה כפולה.
נוחות והתנהגות: אף שאת חלק מהכבישים בהשקה הייתי שמח לחזור לבקר עם גולף GTI, הם לא היו סביבת המחיה של הטיירון. בסופו של דבר זה קרוסאובר לא קטן, שנועד לשינוע משפחתי סולידי, לא לקביעת שיאי מהירות ושיוף אייפקסים בכביש. וכאשר הוא ננהג כפי שהוא אמור להינהג - הוא עושה עבודה מצוינת.
נוחות הנסיעה הייתה טובה מאוד (אם כי מכוניות ההשקה צוידו בבולמים האדפטיביים החדשים של הקונצרן עם שני השסתומים), החלונות המבודדים אקוסטית בודדו רעשים מצוין, ורק רעשי צמיגים גם בחישוקי ה־19 וה־20 אינץ' הפריעו. לא שווים את הפוזה.
גם התנהגות הכביש טובה, שום דרמה או הפתעה לא צפוי שתפגשו. ההיגוי מדויק, המשקל טוב, ועם ציון הכוכבית שאת הרשמים האמיתיים ראוי לייצר רק ממבחן דרכים מקומי כהלכתו, הרושם הכללי מהרכב בהחלט חיובי.
השורה התחתונה: בהיצע הדגמים של פולקסווגן, הטיירון נועד להתייצב במשבצת שבין הטיגואן העממי יחסית ורב־המכר הגדול לבין הטוארג הלא עממי בעליל ועם יד על הלב, גם לא בדיוק רב־מכר גדול. לא קשה לראות שבהיבט של מוצר הוא נוטה יותר לצד של הטיגואן.
פולקסווגן הצליחה להתאפק כאשר העמידה מוצר טוב, איכותי, מאופק ובלי היומרות להתקשט בנוצות יוקרה שאליהן מתפתות לעיתים יצרניות כדי להעניק למכוניות שלהן נופך נחשק שאולי יצדיק תג מחיר מנופח.
וזה לא אומר שהטיירון יהיה זול כשיגיע לפה ברבעון האחרון של 2025. כאשר טיגואן עולה בין 230 ל־280 אלף שקל לגרסת ה"R ליין" הבכירה, והטיירון עשוי להוסיף 15 אלף שקל למספר הזה, אנחנו כבר לא מסתכלים על המציאה הסודית של ימי הטיגואן אולספייס. מהבחינה הזאת, ולאור הפער הלא גדול ברמת המוצר בינו לבין הקודיאק, הוא יהיה מיועד ללקוחות שמחפשים את הסמל הגרמני.
הוא כן עשוי ליהנות מהעובדה שהוא יהיה כנראה מהשחקנים הבודדים בטווח המחירים שמעל אאוטלנדר, קודיאק ודומיהם, לזה של הקרוסאוברים 7 מקומות הגדולים כמו פורד אקספלורר במעל ל־300 אלף שקל. והוא לא ייהנה מכוח ההפקר, הוא באמת מוצר ראוי, פשוט טוב, טוב ופשוט בעולם מלא בגימיקים - כמו שפולקסווגן יודעת להעמיד - גם אם לא בזול.