הקרב על הכבל: הפגשנו את הטוענים לכתר של רכבי פלאג־אין הייבריד למבחן ראש בראש

רכבי פלאג־אין הייבריד, אלו המאפשרים עשרות ק"מ של נהיגה חשמלית ועוד כמה מאות בהנעה היברידית בלי חרדת טווח, הפכו ללהיט בשוק המקומי. הפגשנו את הטוענים לכתר, BYD סיל U מול ג'אקו 7 למבחן ראש בראש

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונלייןמעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
ג'אקו 7 פלאג אין ו-U סיל BYD
ג'אקו 7 פלאג אין ו-U סיל BYD | צילום: קינן כהן
4
גלריה

המתחרות: שתי המכוניות כאן הן דוגמאות מצוינות לתופעה הזאת: קרוסאוברים בינוניים, מלהיטי השנים האחרונות בעלי הנעת פלאג־אין בעלת טווח מרשים. הג'אקו 7, שבחודשי השיווק הראשונים שלו כבש בסערה את טבלאות המסירות, נשען על דגם בנזין בעל אותו שם. הוא משווק בגרסה יחידה ושתי רמות גימור במחירים של 190 ו־203 אלף שקל (שהתייצבה למבחן). ה־BYD סיל עושה את הדרך ההפוכה: תחילה שווק אצלנו בגרסה חשמלית, כאח גדול לרב־מכר מקומי אחר, האטו 3, והוסיף גרסת פלאג־אין. הוא מגיע בשתי רמות גימור לגרסת ההנעה הקדמית בטווח מחירים של 200 ו־215 אלף שקל, והן נבדלות גם בקיבולת הסוללה והטווח שהן מעניקות - 80 ק"מ לדגם הבסיס (הנבחן) ו־125 לבכיר. בשוק ישנם שני דגמים דומים כמו צ'רי טיגו 7 פלאג־אין ואריזו 8, ואחרים נוספים בדרך לארץ.

ג'אקו 7 פלאג אין ו-U סיל BYD
ג'אקו 7 פלאג אין ו-U סיל BYD | צילום: קינן כהן

עיצוב: ה־BYD ממשיך בקו החיצוני שפגשנו גם באטו 3 ובסיל 5 הסדאנית. הוא דינמי ועגלגל, עם קווים זורמים ושלל קימורים מהחרטום האטום ועד הזנב המשוך לאחור. הוא בעל נוכחות פיזית בולטת יותר שנתמכת גם ביתרון אורך (4.78 מ' לעומת 4.5 מ'). הג'אקו לעומתו רבוע, זקוף, מסותת, עם קו חלונות גבוה, גג צף, אחוריים ישרים ויש שאמרו במראה של “מיני ריינג' רובר". הגריל הגדול והמסורג מסגיר את מוצאו מדגם בנזין.

במושב האחורי נעניק קודם כל מחמאות לשניהם לשמירה על איכות חומרים טובה מאוד, בניגוד לרידוד שאנחנו פוגשים שם לעיתים. הרצפה השטוחה מאפשרת, לפחות תיאורטית, הושבת נוסע שלישי צנום. הממדים של הסיל U מתורגמים למושב אחורי מרווח יותר לרוחב ולעומק. הוא ממשיך לרשום יתרונות קלים נוספים עם שתי יציאות מיזוג לעומת אחת בג'אקו, קו חלונות ידידותי יותר למתבונן ועוד. הטענה היחידה כלפיו היא שהמושבים הקדמיים המפלצתיים “סוגרים" על היושבים מאחור.

תא מטען: אף שהשניים הם כלים בעלי ייעוד משפחתי, תאי המטען שלהם הם לא סיבה למסיבה. הסוללות גוזלות שטח יקר, הם נטולי גלגל חלופי והנפחים שלהם לא מרשימים - 340 ליטר בלבד בג'אקו, ו־425 ליטר סבירים בסיל U. יתרון קל של ס"מ בודדים ב־BYD מתקזז עם סף הטענה גבוה מדי ותא נטול שקע V12, וו תלייה או טבעות עיגון שכן נמצאים בג'אקו.

ג'אקו 7 פלאג אין
ג'אקו 7 פלאג אין | צילום: קינן כהן

בטיחות: לשניהם בלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, תיקון סטייה מנתיב, התרעה על רכב ב"שטח מת", התרעת תנועה חוצה מאחור, זיהוי תמרורים, התרעת רכב חולף בפתיחת דלת. הג'אקו מוסיף התרעה על שכחת ילד במושב האחורי, לסיל U יש גם מניעת מעבר נתיב בזיהוי רכב ב"שטח מת", והוא זכה ל־5 כוכבים במבחן הריסוק האירופי, שבו הג'אקו טרם נבחן.

ביצועים: שני הכלים בהנעת פלאג־אין, בשניהם השילוב הוא של יחידת בנזין בנפח 1.5 ליטר, עם טורבו בג'אקו ובלעדיו בסיל U. גם תיבות ההילוכים שונות: בג'אקו תיבת שלושה הילוכים, ובסיל יחס העברה ישיר. במספרים: 218 כ"ס ו־30.6 קג"מ בסיל, ו־342 כ"ס ו־53.5 קג"מ בג'אקו.

בפועל, שניהם מציעים ביצועים סבירים כאשר הסוללה טעונה דיה, 8.9 שניות ב־BYD, ו־8.5 שניות בג'אקו. לא ברורה לנו שיטת חישוב ההספק והמומנט הכוללים של הג'אקו, או שפשוט מדובר בחוסר משמעת של הסוסים. כך או כך, בפועל הוא זריז יותר מה־BYD, גם משום שהוא קל ב־150 ק"ג.

בשני המקרים, הסוללות לא מגיעות עד כדי ריקון מלא ותמיד משמרות מספיק אחוזים לסיוע היברידי, אבל בשתיהן ניכרת ירידה בביצועים אחרי סשן רצחני, כאשר הן יורדות לכ־11% בג'אקו ו־13% ב־BYD.

נוחות והתנהגות: בכל מבדקי הנוחות - עירונית ובין־עירונית, על כבישים גליים, שברים, סדקים ושאר שיבושים - הסיל הציע נוחות עדיפה במופגן. המתלים הרכים שלו מאפשרים ספיגת מהמורות טובה יותר מהנוקשות של הג'אקו. המקום היחיד שבו הצליח הג'אקו לאתגר אותו היה בשילוב כביש גלי עם מהירות גבוהה, שם רכות המתלים של הסיל U גרמה ליותר מדי תנועות מעלה־מטה. לזה מצטרף גם בידוד רעשים עדיף ב־BYD.

שני הכלים מתהדרים במתלים רב־חיבוריים מאחור, צמיגים ממותגים איכותיים (הנקוק בג'אקו, קונטיננטל ב־BYD) ויש להם אפילו מצב "ספורט". אלא שהתנהגות הכביש שלהם רחוקה מלהיות משהו לכתוב עליו הביתה. ובכל זאת, גם בתוך הרף הנמוך שלהם, הסיל היה איכשהו סביר. זוויות הגלגול החריפות שלו וההתנודדות על מתליו בשינוי כיוון היו צפויים יותר מאשר העברת הכוח המעט קפריזית וחוסר העקביות של הג'אקו 7 בטיפול בפניות. אולי זו טכניקה להרתעת הנהג מלנסוע מהר ולשפר את צריכת הדלק.

פולקסווגן טיירון
פולקסווגן טיירון | צילום: קינן כהן

השורה התחתונה: שני הכלים הנבחנים מייצגים טוב מאוד את הדור הנוכחי של קרוסאוברים היברידיים נטעני שקע מסין. שניהם מרשימים למראה, מאובזרים לעייפה, בעלי מערכות בטיחות מתקדמות, מרווח טוב - ועל כל אלו משלבים יחידות הנעה שבשימוש חכם תצטרכו לנקות קורי עכביש בכל פעם שתפתחו את דלת פתח התדלוק. בשימוש סביר הם יכניסו אתכם לתחנת דלק כל 1,000 ק"מ בערך - אבל גם בשימוש לא סביר יחסכו לכם המון כסף. וזה, כאשר הם זולים מלכתחילה או מקבילים במחיריהם ליונדאי טוסון למשל בעל הממדים הדומים, ומעניקים למי שיקבל אותם כרכב צמוד הנחת שווי שימוש בסך 1,130 שקל לחודש. האם הם מוצר אוטומוטיבי יוצא מן הכלל באיכותו ובביצוע שלו? לא, ממש לא, אבל דברים זולים עולים פחות, וזה נכון גם פה.

הג'אקו הרשים מאוד, אך אף שהיה חסכוני יותר, הוא לא מנצח בהתמודדות הזאת. הנדסת האנוש, המרווח, נוחות הנסיעה, בידוד הרעשים והתנהגות הכביש של סיל U עדיפים, ושווים את תוספת המחיר של 10,000 השקלים.

תגיות:
רכב חשמלי
/
רכבים
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף