ואז הגיעה קאדילק ב־1912 והציגה את הסטרטר. אותו רכיב חשמלי שמאפשר להתניע מכונית בלחיצת כפתור, שחרר את הצורך מהשימוש במנואלה המעייפת והמסוכנת, הפך יחד עם עוד כמה פיתוחים וגורמים את מכונית הבנזין לעדיפה, והכניס את מכוניות החשמל לסוג של תרדמת למשך עשרות שנים, כמעט מאה שלמה.
בשנת 2022, אחרי עיכובים לא מעטים, סוגרת קאדילק מעגל ומציגה את הליריק, הראשון מבין מספר דגמים שירצפו את אולמות התצוגה שלה בהיצע חשמלי. הראשון מבין הדגמים שהיא חייבת להציג כדי לשרוד בעולם שבו חוזרות המכוניות החשמליות לנוע על הכבישים. אלינו הוא מגיע באיחור ניכר, שלוש שנים, וממש עם הנחיתה פה אנחנו יוצאים בו למבחן דרכים.
על רקע מסך המולטימדיה הגדול והאייקונים הבולטים בו, אפשר היה לוותר על החוגה הפיזית, אבל שוין, לעולם לא נתלונן יותר על יותר מדי כפתורים פיזיים. פרק ההתאקלמות פה קצר, קל מאוד להבין מה עושה מה ואיך, וזו נקודה לזכותו. פחות אהבנו את הראות לאחור בשל השמשה האחורית הקטנה (ונטולת המגב), כן, יש מצלמה שמקרינה את הכל על המראה המרכזית, אבל היא מגדילה מדי ויחד עם מראות הצד הקטנות, התחושה היא שאתם כמעט תמיד מפספסים משהו, בעיקר בתמרונים צפופים.
לצד איכות חומרים טובה ברוב התא, נרשמו פה ושם כמה צקצוקים לנוכח חומרים שמקומם לא יכירם במכונית במעמדה. אבל אלו, נציין בהגינות, לא נמצאו בבדיקה מדגמית של רכב אחר שעמד באולם התצוגה, כך שיכול להיות שמדובר במקרה נקודתי. מעבר למושבים האחוריים חושף מרחב מחיה בהחלט טוב מאוד, לרגליים, לראש, עם ראות טובה החוצה. יש שני שקעי USB וגם שקע 230V, יציאות מיזוג ושליטה נפרדת עליו באמצעות פאנל נפרד, וגם איכות החומרים פה טובה מאוד.
המידע לנהג מוגש על גבי לוח תצוגה ענק הנמתח על פני 33 אינץ' ברזולוציה 9K, מערכת השמע של AKG עושה פלאים גם בביטול רעשים אקטיבי, ואת הטלפון תוכלו להניח בעריסת טעינה אלחוטית לאנדרואיד ואייפון. בתחומי הבטיחות - בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת רכב ב"שטח מת" עם מניעת סטייה מנתיב, התרעה על פתיחת דלת בזיהוי רכב חולף ותזכורת למניעת שכחת ילדים.
ואלו לא 5.3 השניות שלוקח לו להאיץ ל־100 קמ"ש, בואו, אנחנו כבר ממש "מקולקלים" בעניין הזה. זו אספקת הכוח המיידית, האגבית, חסרת המאמץ שלו. השקט שבו זה מבוצע אולי מהווה אנטיתזה לרעם ה־V8 (וממש לא תחליף), אבל התחושה הזאת של עושר ושפע, וואו. מרשימה גם היכולת להמשיך לדחוף כשאנחנו במהירות הרבה־הרבה יותר מעל המותרת. בקאדילק לא מוסרים את נתון המהירות המרבית, לא יודע למה, לא נמסור אותו מטעמי הפללה עצמית, דברו איתנו כשתהיה על זה התיישנות.
איפה הוא מפיל את הכדור? בכל מה שקשור לשיבושים הקטנים ובמהירות איטית. או אז משלמים על הפוזה של חישוקי ה־21 אינץ' שעוטים גומי בחתך 45 ורוחב סוליה של 275. ניתן לבחור בין שתי רמות רגנרציה, הגבוהה מהן חזקה באופן מוגזם, וגם השנייה דורשת תרגול כדי לחיות איתה ביומיום. מוטב היה לכייל אותן אחרת או להוסיף אחת מתחת זו החלשה יותר.
את התנהגות הכביש שלו נחלק לשני חלקים. הראשון מנהלתי, והשני עלילתי. כל עוד נוסעים בו כמו שנוסעים בקאדילק, איזי איזי, שיוטים בין־עירוניים, כמו בעיקולים הרחבים, הארוכים והמהירים שהוא מכיר ממולדתו - מדובר בתענוג צרוף של כיסוי מרחקים. אין תופעות נדנוד גוף מוגזם נוסח עדות צפון אמריקה מפעם.
כאשר עוברים לפן העלילתי, שלא נאמר מתעלל, מגלים שיש לו שכבה נוספת של יכולת. יחסית ללווייתן ובניגוד לרף הציפיות הראשוני ממנו, מתברר שהרכב הזה יודע לפנות ולעשות את זה טוב. גם בפניות המרכב מרוסן, המשקל שלו מדביק אותו לכביש, הצמיגים הרחבים מעניקים שפע אחיזה והתרעה לפני קרבה למגבלות. למעשה, אם עושים את זה הרבה מגיעים אליהן מהר, כי הוא באמת מפתח מהירות שבשל השקט קשה לתפוס בחושים.
יש מקום אחד שבו הוא פחות טוב, אבל אפשר לחיות איתו, ומקום אחד שבו הוא ממש לא טוב, ואי אפשר לקבל. הראשון הוא שינויי כיוון מהירים מאוד, למה? כי הוא כבד וזה, למה אפשר לחיות עם זה? כי צריך להיות באמת לא נורמלי לעשות את זה ככה. אבל הדבר האחד שאחריו הפסקנו את כל השעשועים היה הבלמים. בנהיגה מהירה, כשצריך לקזז עשרות קמ"שים במהירות, התחושה מהם עצית ומלאכותית. שילוב הבלימה המכנית (ברמבו) והרגנרטיבית לא טבעי ולא משרה ביטחון.
זה כיף מדי פעם לשחק ב"מה היה קורה אילו". מה היה קורה אילו הסטרטר החשמלי של קאדילק וגילוי מרבצי נפט בטקסס בתחילת המאה ה־20 לא היו מדיחים את המכונית החשמלית? אבל לא צריך ללכת רחוק, אפשר גם לשחק ב"מה היה קורה אילו הליריק היה מגיע לפה לפני שלוש שנים". כי אז היו קורים שני דברים - הראשון, הוא היה זול יותר משמעותית, השני, הוא היא נכנס למשחק החשמלי בפריחה שלו וב"יישור קו" עם המתחרים.
ואלו שתי המגרעות של הרכב הזה, שמלבדן הוא באמת מוצר חשמלי יוקרתי נהדר. הוא מגיע מעט מאוחר מדי לחגיגה, שלוש שנים בעולם החשמלי הן יותר משלוש שנים רגילות, צאו לספור כמה מותגי רכב צמחו פה ומה הם מעניקים. הוא מתחיל להעניק תחושה מעט מיושנת בתא הנוסעים, וזה לא הכפתורים, כמו העיצוב העמוס למשל.
וכאשר שמים על זה את תג המחיר שלו, שמעמיד אותו פנס לפנס מול ב.מ.וו iX, לא רחוק ממרצדס EQE SUV, ואני לא מזכיר בכלל כלים כמו ניו EL7, שזול ממנו משמעותית - יהיה קשה מאוד לשכנע אנשים להיכנס דווקא אליו וליהנות מכל מה שהוא מציע. מישהו אמר קארמה?
התרעות פיקוד העורף