הבחור שהתקרב להציץ פנימה ונבהל כשגילה שאני יושב מאחורי ההגה; הנהגת שנעצרה עם החשמלית שלה בזמן שטענתי "רק כדי לצלם לילדים"; ככתבי רכב אנחנו רגילים שמכוניות חדשות מושכות לעיתים הרבה תשומת לב. אבל אחת שבתעודת הזהות שלה כתוב שם היצרן פולקסווגן מסחריות? זה עוד לא קרה לנו. ID.
באז נחת בארץ, ולא מעט ישראלים קיבלו נקע בצוואר. הרטרו ואן החשמלי שמאזכר את הפולקסווגן באס המיתולוגי משנות ה־50־60, זה שבארץ היה נקרא בפשטות פולקסווגן מסחרית, בימים שעוד מכרו אותו לצד החיפושית באולם התצוגה, ואחר כך טרנספורטר.
לארץ מגיעות שלל גרסאות של באז החדש, כולל גרסת מטען סגורה למי שרוצה לבצע משלוחים בסטייל (לך תתעצבן על נהג מסחרית שחותך אותך בכביש עם אוטו כזה מתוק). אבל בפסגה נמצא רכב המבחן שלנו: ה־GTX. גרסת הביצועים, ה־GTI של העידן החשמלי בפולקסווגן: גרסת הגוף המוארך, עם שבעה מושבים, 340 כ"ס, הנעה כפולה, צבע דו–גוני ומחיר של 455 אלף שקל, שנראים פחות יקרים כשרואים כמה עולים המתחרים שלו.
עיצוב: בהחלט. וטונות ממנו. פולקסווגן השתעשעו עם רעיון הרטרו ואן כמעט 20 שנה עד שהוא הגיע לפסי הייצור, ולפי התוצאה היה שווה לחכות. מי שמכיר יזהה אזכורים לדגם הקלאסי בכל פינה, אפילו בפתחי האוורור המזויפים למנוע קירור האוויר האחורי, שלא קיים כאן יותר.
מאוד קשה לייצר כזאת קופסה לנוסעים שמישהו ייתן בה מבט שני. אפשר לנסות להפוך אותה למין מטוס מנהלים מתקדם כמו שעשתה יונדאי עם הסטאריה, או שאפשר לפנות לנוסטלגיה כמו שבחרו הגרמנים לעשות. ולפי כמות תשומת הלב, בהצלחה גדולה. זאת הגרסה הארוכה ועדיין היא שומרת על הפרופורציות ועל רמת החמידות של הדגם הרגיל. הצביעה הדו־גונית רק מסייעת. צבעי הלבן והאדום הם ללא תשלום נוסף; צבעים מטאליים, דו־גוניים או פנינה ידרשו תוספת.
זה אוטו גדול: אם לגרסה הקצרה יש אורך של 4.71 מטר, רוחב של 1.99 מטר, גובה של 1.91 מטר ובסיס גלגלים של 2.90 מטר, זו נמתחת לאורך של 4.96 מטר, עם בסיס גלגלים שמתארך ל־3.24 מטר, כאשר שאר הממדים זהים. אבל על זה נדבר בפרק הנהיגה.
תא הנוסעים: כבר מהרגע שמתיישבים במושב הנהג מרגישים שהאוטו הזה תוכנן בידי אנשי מסחריות. הישיבה גבוהה, שדה הראייה החוצה טוב מאוד, אף שהחלון הקדמי לא מאוד גבוה, ובגלל קורות צד עבות קיבל גם שני חלונות צד לצידו. אומנם לא יושבים עוד ממש על הציר הקדמי כמו בבאס של פעם - תצורה שלא תעבור מבחן ריסוק מודרני - אבל מה שיש טוב מאוד.
מול הנהג יש מסך מולטימדיה קטן, מתוגבר בתצוגה עילית על השמשה. מימינו יש צג מולטימדיה 12.9 אינץ' גדול. הוא היה מקבל ציון גבוה בזכות הגרפיקה וההיגיון הפנימי, למשל במעבר ממסך האנדרואיד למסכי הרכב, אם לא היינו סובלים מלחצנים לא נוחים. יש קיצורי דרך לבקרת האקלים. חבל שבמסגרת הרטרו לא ייבאו כאן את הכפתורים של פעם.
גם מנגנון השליטה בחלונות האחוריים, שנפתחים חשמלית אף שהם מותקנים בדלת צד שנעה על מסילה, מסורבל: רק שני כפתורי חלונות, ועוד אחד שלפי מצבו קובע אם אתם שולטים על הקדמיים או על האחוריים. בחיאת. לפחות יש תפעול קולי יעיל, אבל לא לכל דבר. איכות החומרים טובה, לא ברמה של מכוניות יוקרה ב־400 אלף שקל, אבל כן של פולקסווגן משודרגת, שצריכה לעמוד בכושר ההרס של ילדים קטנים.
בחלק הכי חשוב, של מקום לנוסעים, האוטו הזה לא מתחכם ופשוט עושה את העבודה. גם השורה השנייה מרווחת מאוד, מצוידת במסכי שליטה על בקרת האקלים ובמדפים מתקפלים. יש שפע של מרווח לרגליים ודונמים של רצפה שטוחה. חסרים אולי תאים ברצפה לשטויות של הילדים, אבל שם למטה יושבת הסוללה.
השורה השנייה נעה על מסילה, כדי להגדיל אם צריך את המרחב בשלישית. זה אחד מרכבי 7 המקומות היחידים שבאמת אפשר להושיב בהם מבוגרים גם בשורה האחרונה. ויש להם יציאות מזגן, ושקעי USB כמו שאר הנוסעים. ובזכות דלתות הצד ותכנון נכון של המושבים, גם הגישה קלה.
גם כאשר כל המושבים בשימוש, לתא המטען יש נפח של 306 ליטר, אבל אלה נמדדים רק עד גובה המושבים ואפשר לאחסן הרבה יותר, עד גובה התקרה. את השורה השלישית גם אפשר להסיר כדי לפנות מספיק מקום להוביל את ארכיון הגרעין האיראני.
האבזור ברמת הגימור PRO הבסיסית (385 אלף שקל בגוף הקצר, 395 אלף בארוך) כולל דלתות צד ודלת תא מטען חשמליות, תאורת לד, חישוקי 19 אינץ', מושבים קדמיים מתכווננים חשמלית עם חימום ועיסוי, בקרת אקלים מפוצלת לשלושה אזורים, מערכת מולטימדיה 12.9 אינץ' עם תאימות לאנדרואיד ואפל, טעינה אלחוטית, קונסולה נשלפת בין המושבים הקדמיים. מושבי השורה השלישית הם אופציה בתשלום של 3,000 שקל.
רמת הגימור GTX (מ־452 אלף שקל) מוסיפה תצוגה עילית, מערכת השמע היא של הרמן קרדון, חישוקי 21 אינץ', גג פנורמי עם רמת שקיפות משתנה ונשלטת חשמלית, ותאורת המטריקס כסטנדרט.
בטיחות: בלימה אוטונומית בנסיעה לפנים ולאחור, תיקון סטייה מנתיב, לוח מחוונים דיגיטלי, התרעה על רכב בשטח מת עם מניעת מעבר נתיב, התרעה על פתיחת דלת בזיהוי רכב חולף, זיהוי תמרורי מהירות, בקרת שיוט אדפטיבית ועוד.
ביצועים: ל־GTX יש מנועים גם לגלגלים הקדמיים וגם לאחוריים, מה שמבטיח הנעה כפולה והספק של 340 כ"ס. זה הרבה לרכב משפחתי, אבל הרכב הזה גם שוקל בגרסה הזאת כמעט 3 טונות. ועדיין, הביצועים מצוינים. קל להפתיע את שאר המכוניות מסביב בתאוצות שלא מאפיינות כלי רכב בממדים כאלה, לפחות לא כאלה שהם קרוסאוברים שריריים. האוטו מהיר גם במצב חיסכון, ובמצב ספורט תצטרכו להיזהר לא רק משוטרים אלא גם שהילדים לא יחטפו בחילה בגלל התאוצה החזקה. נקרא לזה פיצ'ר עקיפה מהירה ובטוחה.
חשמל וטווח: הגרסה הארוכה מגיעה עם סוללת 91 קוט"ש (מתוכם 86 קוט"ש בפועל), כדי לפצות על תוספת המשקל. הטווח הרשמי הוא 452 ק"מ, בפועל גם בנסיעה רגועה לאילת מדדנו קצת פחות מ־400 ק"מ. רכב עמוס ותחת מאמץ ישיג עוד פחות. בגלל המבנה הקובייתי יהיו כאן הבדלים גדולים יותר מחשמליות אחרות בין נהיגה רגועה ב־100־110 קמ"ש, לקצב מהיר יותר.
לפחות יש טעינה מהירה בקצב של עד 200 קילוואט, ונזקקנו ל־30 דקות כדי למלא אותה מ־10% ל־30% בעמדה של 180 ק"א. אין אפשרות לשליטה ברמות הרגנרציה, רק לבחור במצב B כמו בחשמליות מפעם, שמגביר מאוד את הטעינה החוזרת, אבל עדיין לא לרמה של נהיגה בדוושה אחת.
נוחות והתנהגות: חישוקי 21 אינץ' והצורך להתמודד עם משקל כבד ידועים כמאתגרי נוחות נסיעה, בסיס הגלגלים הוא אחד שמסייע. התוצאה היא שהנוחות בסדר, אבל קצת פחות ממה שזכרנו מהגרסה הקצרה. הנסיעה שקטה בעיר, בכביש בין־עירוני יש קצת רעשי רוח מהמראות הגדולות.
אחיזת הכביש גבוהה עם הרבה ביטחון לנהג, עם הגה מדויק. הגוף נשלט טוב בסיבובים, אבל זה עדיין רכב גדול וכבד, עם מתלים פחות מתוחכמים מב.מ.וו XM שבאותם ממדים, למשל. בתור מיני ואן הוא בסדר גמור. ועדיין: מדובר במיני ואן ארוך ורחב. תרגישו את זה בכל חניה ציבורית, בעיקר בקניונים וחניונים צפופים של רשתות מזון. ותוודאו שהחניה הביתית שלכם יכולה להכיל קופסה גדולה כזאת.
השורה התחתונה: ההפתעה האחרונה היא בשורת המחיר. למרות מה שהתרגלנו לקבל מקבוצת פולקסווגן בתחום הזה, גרסאות ה־ID.באז זולות יותר בטווח המחירים שלהן מאלה של קיה EV9, למשל. וה־7 מקומות הרגילה יקרה בכ־10% יותר מקרניבל היברידי.
בניגוד לכמה דגמי רטרו אחרים, ה־ID.באז הוא לא עוד רכב נוסעים מפונפן. הוא מיני ואן גדול ופרקטי, שההשקעה בעיצוב שלו לא באה על חשבון התמורה. טווח הנסיעה היה צריך להיות ארוך יותר, תיתקלו בו בנסיעות ארוכות, אבל חוץ מזה מדובר במוביל נוסעים עם טונות של אופי וייחודיות, וברכב הנחשק החדש בקרב משפחות גדולות וילדיהן.