כבר כמה שבועות שבארץ מתגברת מלחמת מחירים בקרב החשמליות הסיניות. הד לאירוע שכבר מתרחש בסין עצמה והביא לאזהרות מהממשל בבייג'ינג, שחושש ליציבות חלק מהחברות, אבל גם תוצאה של כ־20 אלף מכוניות שהיבואנים לא הצליחו למכור בזמן ונאלצו לרשום כמשומשות למכירה בערוצי ה־0 ק"מ.
עכשיו המגמה מטפסת קומה. לפני שנה העריכו ביבואנית דונגפנג דאז, מטרו מוטור, כי הוויה קוראג' שנועדה להתחרות בטסלה מודל Y ושות' ולקרוץ גם לחשמליות יקרות יותר, תעלה בישראל מ־250 אלף שקל. החודש השיקה אותה דלק מוטורס, שרכשה את הזיכיון לייבוא דונגפנג, במחיר של מ־195 אלף שקל. זה כ־50 אלף שקל פחות ממודל Y ואפילו 7,000 שקל פחות מאקספנג 6G, שקרובה מאוד לקוראג' בגודל ובמיצוב.
אם יש מלחמות שאנחנו מחכים להן, אלה מלחמות מחירים. איפה נמצאת הקוראג' עכשיו, כשהאבק שקע קצת?
בקבוצה הראשונה נמצאים תצוגה עילית גדולה מול עיני הנהג, שכוללת אפילו תצוגה של המכוניות שמזהה הרכב מסביב, כדי שהנהג יחוש ביטחון בהפעלת מערכת הנהיגה החצי־אוטונומית. יש גם גג פנורמי ענק נפתח, וילון חשמלי, מסז' ואוורור במושבים הקדמיים והחשמליים (יש גם חימום שנמנענו מלבדוק בימים האלה).
בקבוצת ה"לא ברור מי צריך את זה, אבל תביא סיבוב" נמצאת מערכת כריזה חיצונית, שמאפשרת להשמיע לעוברים ושבים קולות של חיות, מחיאות כפיים ואף גרעפסים, כי אם טסלה יודעת להשמיע פלוצים, דונגפנג לא תשאיר אותה לבד בגן הילדים. אפשר גם סתם להשתמש בה ככריזה ולדבר לסביבה.
מזל שהרמקולים החיצוניים נשמעים חלשים מדי להשמעת מוזיקה בחוף. מסך המולטימדיה נע על מסילה בין הנהג לנוסע, בנגיעה בשלוש אצבעות או דרך בחירה דרך המסך עצמו, ויש גם מצב אמצע ביניהם, שמאפשר הקרנת סרטים, אבל זמין רק כשהרכב עומד, כדי שהנהג לא יתפתה.
חבל שדונגפנג לא השקיעו את האנרגיה במומחי הנדסת אנוש שישפרו את התפעול המסורבל דרך המסך לבקרת האקלים ולמערכת השמע. את כיוון זרימת האוויר בבקרת האקלים וכיוון המראות אפשר לבצע רק מהמסך, מה שהיה רעיון רע כבר כשטסלה אימצה אותו. את חלון השמש אפשר לפתוח מכפתור פיזי דווקא מעל מראת הרוורס, אבל כדי לפתוח או לסגור רק את הווילון החשמלי צריך לטייל בין תתי־המסכים במסך הגדול. וגם המסז' לא יגרום לפשיטת רגל של מעסים מקצועיים.