קטגוריית הטנדרים 1 טונה היא אחת השמרניות ביותר בישראל. במרוצת השנים הגיעו לכאן מותגים רציניים (ריינג'ר, אמארוק, מוסו), אחרים נעלמו (טריטון, נווארה, מאזדה) ועדיין, המובילים הלאומיים נשארו טויוטה היילקס ואיסוזו דימקס. ה־eTerron9 החדש לא יערער את שליטתם בקטגוריה, אבל הוא מביא איתו ניחוח מעודן ויוקרתי, מודרני וחשמלי. איננו מצפים לראות עדרי 9eTerron מובילים באלות חציר וקומפרסורים מזוהמים, אבל הם בוודאי יוכלו להידחק אל המרווח שבין עבודה ומשפחה, בין שיפוצניקים עירוניים ועורכי דין אלגנטיים.
אם בעבר חשבנו שהטנדריסטים הישראלים שמרנים מכדי לאמץ טכנולוגיה מהפכנית, באו החודשים האחרונים וטפחו על פנינו. מתחילת 2025 נמכרו בישראל יותר טנדרים אמריקאיים חשמליים מאשר גרסאות הדיזל המסורתיות שלהם. 800 ישראלים חיברו את הסילברדו שלהם לשטקר, לעומת 450 שנצמדו למשאבת הדיזל.
היה זה רק עניין של זמן עד ש"הבהלה לחשמל" תגיע גם לקטגוריית הטנדרים הבינוניים שבה שולטים טויוטה היילקס (1,700 מסירות השנה) ואיסוזו דימקס (1,250). שחקני משנה בקטגוריית ה־1 טונה הם פורד ריינג'ר, פולקסוואגן אמארוק ו־KGM מוסו. יש גם טנדר 1 טונה חשמלי שכבר נמכר אצלנו, זהו eTunland הסיני; מכירותיו מוגבלות בגלל מפרט טכני בסיסי והיעדר מערכות בטיחות מודרניות.
רכב המבחן מצטרף לקטגוריה עם פוטנציאל הצלחה משמעותי; הוא מיוצר על ידי ,Maxus חטיבת המסחריות של קונצרן SAIC הענקי, שמייצר גם את דגמי MG. ל־9eTerron יש מפרט טכני מצוין, מנוע חזק, הנעת 4X4 לכביש ולשטח, ורמה גבוהה של אבזור וגימור. על איכותו הכללית תעיד העובדה שהוא זכה ב־5 כוכבי בטיחות במבחן הריסוק האירופי, זה לא אירוע שכל יצרן סיני יכול להתהדר בו. רכב המבחן הגיע אלינו בגרסת "פרימיום", יש גם "לקשרי" בסיסית הנועלת צמיגי שטח ראויים לשמם.
רמת הגִנדור של 9eTerron גבוהה לאין שיעור מהמקובל בקטגוריה, ועם 442 כוח סוס גם ביצועי המנוע שלו יוצאי דופן. מתלי אוויר מבטיחים נוחות נסיעה משופרת, וכל זה במחיר אטרקטיבי: 310 אלף שקל לרכב המבחן "פרימיום", 290 אלף לגרסת הבסיס "לקשרי". גרסאות בכירות של המתחרים הישירים עולות 312־340 אלף שקלים. ואיך כל זה מתבטא על הכביש?
עיצוב חיצוני: באורך 550 סנטימטרים, 9eTerronנכנס בין היילקס הקצר ממנו ב־17.5 סנטימטרים, לבין טנדרים אמריקאיים הארוכים ממנו בכ־40 סנטימטרים. ה־9eTerron מעוצב כטנדר מן השורה, הוא לא מנסה להפגיז במופע עתידני כמו טסלה סייברטראק, לא סטרואידי כמו האמר. eTerron נראה כמו עוד טנדר שבא לעבודה, מזכיר במקצת את ריוויאן המצליח באמריקה. אהבתי את צבעו המדברי של רכב המבחן, אני פחות מתלהב מהמדבקה השחורה הענקית - היא לא תגיע אל רכבי הלקוחות.
פאנל צהוב תופס את רוב חרטומו של ה־eTerron, נושא לוגו MAXUS ענקי; המשטח גדול ותפוח לטעמי האישי, מוקף בחגורת תאורה מסוגננת ובתוכה יחידות תאורה LED. מכסה המנוע נפער חשמלית, חושף תא מטען קדמי בנפח 236 ליטרים; בתוכו נמצא שקע 220 וולט V2L, עבור מי שרוצה להכין אספרסו או להפעיל קומפרסור.
תא נוסעים, ארגז מטען: תא הנוסעים מרווח מאוד, מקבל את פניך בעיצוב מוקפד וקלאסי, כולל דיפונים וריפודים ברמה גבוהה - אי אפשר בכלל להשוות את תא הנוסעים של 9eTerron עם זה של מתחרי הדיזל, המגיעים מעולמות מסחריים־חקלאיים. ה־eTerron מתהדר בשפע גוונים וטקסטורות המעניקים תחושת כמעט־פרימיום. לוח המחוונים כולל קורה אופקית מסיבית מצופה עור, בתוכה פתחי מזגן בגוון ברונזה - אהבתי.
שני צגי 12.3 אינץ' מעניקים תחושה מודרנית־טכנולוגית, מגובים במתגים פיזיים נוחים לתפעול המזגן. מערכת המולטימדיה מתפקדת מהר והיטב, בנויה בצורה הגיונית - אם כי לא הצלחתי להשתיק את שפע צלילי ההתרעה.
תנוחת הישיבה גבוהה ושלטת, ממושב הנהג רואים את מכסה המנוע המגולף, נחמד וקשוח למראה. גלגל ההגה קצת קטן, אבל הוא משתלב היטב באווירת ה־SUV המודרני. המראה המרכזית מופעלת וידיאו. קונסולה מרכזית מספקת שפע של מקום לאחסון אבזרים קטנים וגדולים. כל המושבים מחוממים, הקדמיים מחושמלים, מושב הנהג גם מאוורר.
גג שמש פנורמי הנפתח בחלקו מחזק את תחושת ה־SUV. המעצבים לא הצליחו לחמוק מפינת הגאדג'ט המיותר, בדמות מפסקים חשמליים לפתיחת הדלתות; זה עד כדי כך מיותר שהם התקינו מנגנון מכני לפתיחת חירום, כאשר ייגמר החשמל. מערך מצלמות נותן תצפית טובה על פינות המרכב.
עם בסיס גלגלים של 330 סנטימטרים יש מרווח מצוין לנוסעים מאחור, כולל משענת מושב שאינה אנכית מדי. מסעד המושב האחורי מתרומם על ציר, לאפשר הובלת חפצים גדולים. מאחור יש פתחי מזגן וטעינה, עם משענת מרפקים נוחה. הרצפה שטוחה. ארגז המטען גדול מזה של המתחרים; 156 ס"מ אורך, 150 רוחב, 53.5 עומק. יש נקודות עיגון בדפנות ותאורת LED מוגבהת. לצורכי העמסה ניתן להנמיך את ישבן הטנדר בעזרת כריות האוויר.
ביצועי מנוע, טווח וטעינה: המקסוס חמוש בשני מנועים חשמליים, אחורי בהספק 272 כ"ס, הקדמי בהספק 170; ההספק המשולב הוא 442 כ"ס. אלו נתונים חסרי תקדים בקטגוריה, וה־eTerron מספק תאוצות חזקות ונחרצות, מעמידה ובעיקר בתאוצות ביניים. עקיפות מתרחשות כהרף עין, הכל נעשה בעוצמה חרישית, חוויה שונה להפליא מזו של טנדרי הדיזל.
אלו לא רק נתוני התאוצה, זו בעיקר ההרגשה שהמנועים החשמליים מבצעים הכל בלי לצעוק ובלי לרעוד, זה עולם חשמלי האהוב על אלפי ישראלים שכבר נטשו את משאבות הסולר והבנזין. עוצמת התאוצה מפתיעה במקצת, כאשר מחברים אותה אל רוחבו של ה־eTerron; לנהג צעיר נחוץ פז"מ הסתגלות, כדי להרגיש נוח בכביש מתפתל.
טווח הנסיעה הרשמי WLTP הוא 432 קילומטרים בין־עירוניים, או 566 ק"מ בנהיגה עירונית. כמובן שלא הגענו לנתונים אלה, אבל עם תצרוכת חשמל שנעה בין 25 ל־35 קוט"ש ל־100 ק"מ, הגענו לטווח בין־עירוני שנע בין 300 ל־400 קילומטרים רגועים. זה לא נתון מרסק שיאים, אבל הוא מתאים לשימוש ממוצע של טנדריסט.
לקחנו את ה־eTerron לסצינת נהיגה ספורטיבית בכבישי מעלה גלבוע, וגם גררנו איתו עגלה העמוסה בדיפנדר המקסים של יורמי ממוסך גבע - העגלה והדיפנדר שוקלים קרוב ל־3,000 ק"ג. בשני המקרים התייצבה תצרוכת החשמל סביב 60 קוט"ש ל־100 קילומטרים, נתון המייצג טווח נסיעה בסביבות 150־160 קילומטרים. הגרירה התרחשה בקצב רגוע, בסביבות 90־100 קמ"ש.
אין בעיה לבצע גרירות קצרות בסביבת המשק, אבל אם צריך להוריד דיפנדר למצפה רמון, זה ידרוש טעינת ביניים. כושר הגרירה מספק לחלוטין, אבל משקל ההעמסה נחות מזה של טנדרי דיזל, 620 קילוגרם (מול כ־1,000 ק"ג בדיזלים).
אני חייב להוסיף הערת אזהרה לגבי ביצועי הטעינה של ה־9eTerron: קצב הטעינה DC נקוב כ־115 קילוואט, זה מצביע על כ־40 דקות טעינה מ־20% ל־80%. בשתי עצירות הטעינה שביצענו היה קצב הטעינה 60 או 70 קילוואט בלבד. העמדות היו 180 אולטרה־מהירות, כך שנראה שקצב הטעינה אינו גבוה כמובטח - גם בטעינת בוקר, כאשר מזג האוויר צונן יחסית. זה לא נורא אבל קחו בחשבון שעם מצבר של 102 קוט"ש, עצירות הטעינה עלולות להתארך.
כאשר טווח הנסיעה התקצר לכמה עשרות ק"מ נתקלנו גם בירידה מהירה מאוד של הטווח הנותר המוצג, מה שהיה די מלחיץ עד שהגעתי לעמדת הטעינה המיוחלת. אני לא יודע אם הבעיה הייתה דעיכה מהירה של המצבר, או תקלה בחיווי הטווח.
נוחות נסיעה, התנהגות כביש: כמו סייברטראק וריוויאן, גם 9eTerron ויתר על שלדת סולם וסרן אחורי חי. יש לו מרכב אחוד עם ארבעה מתלים עצמאיים, כולל קפיצי אוויר אדפטיביים בדגם המבחן "פרימיום". נוסיף על אלה בסיס גלגלים נרחב ומרכז כובד נמוך ונקבל נוחות נסיעה ורמת עידון ששוב, אני מתחיל לחזור על עצמי, חסרי תקדים עבור טנדר. ה־9eTerron מגהץ כבישים משובשים ודרכי עפר ברמה יוצאת מן הכלל: הוא לא בועט בישבנך, החרטום אינו מפמפם, ואם החלטת להתחרע בכביש הררי, תגלה שכמעט ואין רכינת מרכב - בוודאי לא ברמה של טנדר או SUV מודרני.
בקרת המרכב המשובחת ובלימת הזעזועים מצטרפות לדממה שבה פועלים המנועים החשמליים, והן יוצרות רמת עידון יוצאת דופן עבור טנדר שטח. התחושה קיימת בכביש מהיר או עירוני, בשביל ועל אספלט שבור. הצמיגים בחתך 55 מצליחים להעביר לישבנך חלק מגדודיות הדרך אבל בואו, זה ממש מעולה. למען הפרוטוקול אציין שהבלמים לא אהבו את קצב הנסיעה הספורטיבי. יש לשמור על קצב שפוי והכל בסדר, התענוג גדול.
שטח: דגם המבחן "פרימיום" אינו מיועד לנהיגת שטח, לשם כך ישנו "לקשרי", הנועל צמיגים מתאימים יותר לשטח. למרות זאת ירדתי לקטעי שטח נינוחים יחסית. גם כאן, עוצמת המנוע ובלימת הזעזועים התגלו כמצוינים. מרווח הגחון הוא 23 סנטימטרים ראויים, וניתן להגביה את המרכב עד מרווח של 30 ס"מ. בהגבהה מרבית נפגעת נוחות הנסיעה אבל יש דרגת ביניים, הנותנת את הטוב מכל העולמות. אין תיבת העברה או נעילות רוחביות, וזוויות המרכב שלו אינן מתאימות לעבירות טכנית; הוא לא ירגיש טוב במעלה יאיר או עשוש, אבל הוא בהחלט מתאים לצורכי עבודה בחווה או טיולי שטח מתונים.
השורה התחתונה: אין לי ספק שרבים מגולשינו נאנחים עכשיו ואומרים לעצמם: טנדר סיני? חשמלי? לא טויוטה? מה פתאום, בחיים לא! אני משער שכמה דקות נהיגה ב־9eTerron עשויות למוסס את התנגדותם, אבל ברור שה־9eTerron אינו מתאים לכל אחד. הוא נותן פתרון קומפקטי לטנדריסטים שעיקר עיסוקם בעיר הגדולה, קבלנים, שיפוצניקים ועוד לקוחות שהטנדרים האמריקאיים גדולים על סביבת העבודה שלהם; 9eTerron אינו מוכר במס, וזה מצמצם את פוטנציאל המכירות.
עם זאת, מקסוס 9eTerron הוא טנדר בעל סגולות שמעולם לא הופיעו בפלח השוק הזה - הוא מעניק תחושת פנאי־פרימיום, ביצועי המנוע ונוחות הנסיעה שלו פורצים גבולות, הוא חסכן דלק יוצא דופן, ומחירו מאוד אטרקטיבי, ביחס למה שהוא נותן. אין צורך ברישיון נהיגה C, גם זה יתרון. כבר ראינו שהלקוח הישראלי אינו מהסס לקנות מותגים סיניים שאותם לא הכיר עד אתמול, וקונצרן SAIC מוכר ויציב מאוד בשוק הסיני. מבחינתי יש כאן פריצת דרך בסגמנט ה־1 טונה, עם מוצר מצוין ויוצא דופן.
התרעות פיקוד העורף