עד לא מזמן עצם העובדה שמכונית חשמלית מסוגלת להגיע בנסיעה ישירה מהמרכז לאילת הייתה חדשות, ותשובה לשאלה הכי נפוצה בתחום. ב־2011, כשנהגתי בפעם הראשונה בחשמלית עד לקניון הים האדום, זה היה בתקופת הפעילות הקצרה של בטר פלייס, עם רנו פלואנס ZE וארבע החלפות סוללה בדרך. בפעם הבאה שזה קרה, ב־2018, זה היה עם רנו זואי ושתי טעינות בעמדות AC בדרך.
היא עדיין לא ויתרה על עדכון אחר, העברת השליטה בהילוכים לפס בצידו השמאלי של המסך הגדול. רוצים לנסוע קדימה? גללו למעלה. רוורס? גללו למטה. חונים? לחצו באמצע על P, או שתשתמשו במצב העברת ההילוכים האוטומטי לגמרי, שגם מתיימר לזהות בעת תמרוני חניה מתי להחליף בין D ל־R. זה חמוד בדרך כלל, אבל לפחות פעמיים גרם למכונית לנסוע בכיוון ההפוך מזה שתכננו בתמרוני חניה מסובכים.
טסלה גם עדיין מסרבת להוסיף לוח מחוונים או תצוגה עילית. כל האוטו מתרכז במסך ה־15.4 אינץ'. יש אומנם כפתור הפעלה מהירה למגבים מההגה וכפתור נוסף להפעלת בקרת השיוט האדפטיבית. אבל כל השאר, מכיוון מראות ועד שליטה בבקרת האקלים, כולל כוונון זרם האוויר הקר מהפתחים, מתבצע מהמסך. יש אומנם מסך קיצורים יעיל, אבל זה עדיין מסורבל ומסוכן בטיחותית. טסלה גם עדיין מסרבת לאפשר שימוש באפליקציית ווייז, אם כי מהבדיקה שעשינו בזמן הנסיעה הערכות זמן הנסיעה של מערכת הניווט שלה היו מדויקות כמעט כמו אלה של האפליקציה הישראלית. לפחות אפשר להשתמש בספוטיפיי ובפלייליסט הפרטי.
איכות החומרים שופרה בעדכון ההיילנד ולא השתנתה הפעם, רק נוספה מצלמה קדמית תחתונה לסיוע בחניה, שבעתיד תקושר גם לבקרת השיוט האדפטיבית.
הראות טובה מאוד קדימה, פחות לאחור בגלל זווית החלון האחורי. המרווח טוב מאוד מלפנים וגם מאחור, כאשר החלונות הגדולים והגג הפנורמי מגבירים את תחושת המרווח. המסך במושב האחורי מאפשר לא רק שליטה במיזוג אלא גם צפייה ביו־טיוב. תא המטען גדול יחסית לזה של הסיניות, עם נפח של 506 ליטר, ויש גם אחד קדמי בנפח 88 ליטר. גלגל רזרבי אין.
בהזנת מעוין שורק ככתובת חזרה הבהירה מערכת הניווט שנהיה בגירעון של 5% סוללה, כלומר נהיה חייבים לטעון בדרך או להיתקע. בחרנו ביעד מעט יותר קרוב, מתחם הסופר־צ'רג'רים של טסלה בקריית גת. 286 ק"מ. הנהיגה חזרה התבצעה בקצב ובמסלול דומה. הגענו אליו עם 1% סוללה. מילוי ל־80% מסוללה כמעט ריקה ארך 40 דקות. אז 750 ק"מ היא לא עושה, אבל גם 627 ק"מ אמיתיים הם נתון מצוין.
וכך ה־3 עדיין מציעה שילוב יוצא דופן של טווח מול מחיר, רכב שכל הסינים מעתיקים ועדיין תחרותי. הממשק עדיין מסורבל, אבל טוב משל הסיניות. הביצועים וההתנהגות מצוינים. וכמו שבטויוטה יש תמיד ערכים שאינם מדידים במבחן, של אמינות ושמירת ערך, מודל 3 מביאה איתה גם כן שמירת ערך טובה יותר מכל חשמלית לפי נתוני מחירון לוי יצחק. ולרשותה גם רשת מתחמי עמדות הטעינה המהירה הזולה בארץ, שמלבד ממתחם אחד באילת פתוחה רק לבעלי טסלה. עבור מי שאין לו אפשרות להתקנת עמדה ביתית, זה יתרון קריטי.
226 אלף שקל הם עדיין לא סכום ממש עממי, אם כי נמצאים בטווח מחיר שבו נמכרות עשרות אלפי מכוניות בשנה. בקרוב תשיק טסלה בארץ גם את ה־3 סטנדרט, עם טווח רשמי של 534 ק"מ בלבד ופחות אבזור, אבל במחיר שעשוי לעמוד על סביבות ה־190 אלף שקל גם אחרי העלאת המס בינואר. כשטסלה הושקה בארץ ב־2022, ה־3 הבסיסית עלתה 179 אלף שקל ויצרה הייפ ענק. מאז עלו המחירים בשוק, אבל ירד הביקוש לדגמי סדאן וגם לחשמליות. 3 מוזלת עשויה להחזיר לקטגוריה את הזרם.
התרעות פיקוד העורף