היצרנים הסינים מאתגרים את השוק במחירים, באבזור ובשפע בלתי פוסק של דגמים חדשים. אבל יש עוד תחום אחד חשוב שבו הם הרימו את הרף: האחריות לרכב חדש. גל היצרנים היפנים שנחת בארץ בשנות ה־90 הרים את הרף לשלוש שנות אחריות, ועד 100 אלף ק"מ, מה שבא קודם. לאירופים לקח זמן לטפס לשם, חלקם לא עשו זאת עד היום. כמו סקודה למשל, שמציעה אחריות של שנתיים או 100 אלף ק"מ, ומציעה שנה שלישית תמורת תוספת של 1,000 שקל. הקוריאנים יישרו קו, וכולם החלו להציע אחריות ארוכה יותר לסוללה עם נחיתת הדגמים ההיברידיים: חמש שנים.
נחיתת החשמליות הרימה את הרף עוד יותר: האיחוד האירופי דורש מהיצרנים אחריות של לפחות שמונה שנים, אבל גמיש יותר מבחינת הקילומטראז', כך שחלק מהיצרנים מציעים רף של 150 אלף ק"מ ואחרים 160 אלף.
אבל היצרנים הסינים שהגיעו בשנים האחרונות, בעיקר עם דגמים חשמליים ואחר כך גם דגמי פלאג־אין והיברידיים, הציגו את עליית המדרגה הבאה, חלקם בדיעבד. BYD למשל הכריזה שנה אחרי נחיתתה על העלאת האחריות לכל הדגמים לשש שנים או 150 אלף ק"מ לרכב עצמו ושמונה שנים או 200 אלף ק"מ לסוללה, והאריכה בדיעבד את האחריות גם למכוניות שמסרה לפני כן.
אבל מאז עלה הרף עוד יותר. MG מציעה שבע שנים לרכבים החשמליים, הפלאג־אין וההיברידיים שהיא מוכרת כאן (רק 5 לדגמי הבנזין). GAC, ששבה אלינו בשנה שעברה, מציעה כעת את האחריות הארוכה ביותר: שמונה שנים או 160 אלף ק"מ על הרכב, לצד שמונה שנים או 200 אלף ק"מ לסוללה. המשמעות: בקצב החלפת הידיים בשוק הישראלי, גם היד השלישית של הרכב עוד תספיק כנראה ליהנות מאחריות יצרן.
היצרנים האירופים מצאו את עצמם מאחור. יבואנית סיטרואן ופיג'ו מספקת אותם עם חמש שנות אחריות או 120 אלף ק"מ, אבל זו אינה מלאה: השנים הרביעית והחמישית הן אחריות יבואן מקיפה פחות, רק על המנוע ותיבת ההילוכים. בניסאן ובדאצ'יה אפשר לרכוש אחריות לשנים הרביעית והחמישית, ועד 150 אלף ק"מ במותג הלואו קוסט, בתוספת של 3,000 שקל. קיה מאפשרת רכישת אחריות לשנים הרביעית והחמישית למי שלא עבר 100 אלף ק"מ תמורת מ־700 שקל לשנה ועד 1,500 שקל לשנתיים, אך מציעה את השירות רק למי שטיפל ברכבו באחד ממוסכי היבואן.
יש גם מי שעשו רוורס בתחום: סובארו, שמייבאת סמלת, הציעה בעבר לכמה שנים חמש שנות אחריות כסטנדרט, אבל לפני שנתיים חזרה לשלוש שנות אחריות בבסיס, כאשר השנתיים הנוספות נמכרות או ניתנות כחלק מהמיקוח על מחיר הרכב בעת הרכישה שלו. סמלת השיקה לפני שלוש שנים את הדובלו הנוכחית עם אחריות שוברת שוק של חמש שנים או 250 אלף ק"מ. אבל בתחילת השנה, כאשר הגיעה הגרסה מתוחת הפנים של הדגם, קוצרה האחריות לשלוש שנים או 100 אלף ק"מ הסטנדרטיות, כחלק מהוזלת הדגם: הארכת תקופת האחריות כרוכה בייקור הרכב מהיצרן, שגובה תוספת למימון התקלות שעוד יצוצו.
לפני כמה שנים קבע משרד התחבורה את הרף של שלוש שנים או 100 אלף ק"מ כסטנדרט, אבל ביטל את הדרישה לקראת הגעת טסלה, שמעניקה ארבע שנים אך רק עד 80 אלף ק"מ על הרכב עצמו. לדגמים ההיברידיים כבר אפשר לרכוש הארכת תקופת האחריות, בדרך כלל עד 10־12 שנים, בכפוף לבדיקה ולתשלום שנתי. טויטה מציעה הארכת אחריות בתשלום עד ל־250 אלף ק"מ או 15 שנה, אבל זו מקיפה פחות מאחריות היצרן ואינה זולה.
משרד התחבורה אוסר על היבואנים להתנות את האחריות המקורית בטיפול במוסכיו. בעל רכב כן חייב להיות מסוגל להראות שטיפל ברכב במועד שקבע היצרן ולפי תוכנית הטיפולים שלו, אבל יכול לעשות זאת רק במוסך המורשה מהמשרד לספק שירות, לא חבר שמטפל במכוניות בחניה הפרטית שלו.
התרעות פיקוד העורף