בדומה לשעונים חכמים רבים, הצמיד של שיאומי מחייב שימוש באפליקציה ייעודית - Mi Fit של שיאומי - שתומכת גם בשפה העברית, אם כי בצורה לא מושלמת, ויש צורך לבצע הגהה בכמה מהאפשרויות בתוכנה. האפליקציה שימושית למדי, והיא כוללת גישה לנתונים רבים וחשובים - בהתחשב בעובדה שהמסך של השעון קטן. בין האפשרויות הניתנות לתיעוד ניתן למצוא 11 סוגי פעילות גופנית שונים - ובהן ריצה, רכיבה, קפיצה על חבל ושחייה, לצד אפשרויות שלא מתאימות למי שאינם מתאמנים בחדר כושר. הופתעתי מאוד מכך שיכולתי להחליף את פני השעון - אפשרות שזמינה בדרך כלל בשעונים בעלי מסכים גדולים בהרבה (דוגמת השעונים של סמסונג). כך יכולתי להחליף את התצוגה מדי יום.
השעון מנטר בצורה מוצלחת למדי את הדופק ואת מידת הלחץ שלי ברגע נתון (דופק תקין, מידת לחץ - קצת פחות), והוא מנטר גם את השינה - על פי חלוקה של שינה עמוקה, שנת חלום (REM), שינה קלה וערנות - עם פירוט של טווח הזמנים של כל שלב. ה־Mi Band 5 אומנם לא תומך בעברית כשפת ההפעלה, אבל ניתן לקבל התראות מאפליקציות שונות, או על שיחות טלפון (ותאמינו לי, אי אפשר לפספס את ההתראה הזו), שיוצגו בעברית הפוכה. הצמיד גם יכול לשמש כמכשיר המסייע באיתור הטלפון אם אתם לא מוצאים אותו - וכל עוד הם מחוברים כמובן.
הצמיד החכם מתריע בפני הלובש אחרי שעה שבה הוא לא זז, ומציע לקום ולמתוח איברים. הייתי מעדיפה לתכנת אותו לפרקי זמן שונים בהתאמה אישית. מעבר לזה, שיאומי הוסיפה פיצ'רים שלא קשורים דווקא לבריאות או כושר, כמו לחצן צילום, תצוגת מזג אוויר ושליטה במוזיקה שאותה אתם מפעילים - גם באפליקציות כמו ספוטיפיי, וזאת כל עוד השעון מחובר למכשיר. מדובר בפיצ'ר נוח בזמן אימון או כשהטלפון לא במרחק נגיעה.
שיפור משמעותי לעומת הדורות הקודמים הוא יכולת הטעינה. אחד הדברים שאני זוכרת מהתקופה שבה השתמשתי באחד הדורות הקודמים של השעון, היא הטעינה המעצבנת למדי שלו. בדורות הקודמים, הטעינה הייתה מחייבת שליפה של השעון מהצמיד כדי להטעין אותו, בעוד שכעת, בדור החמישי, ניתן לחבר את המטען המגנטי ישירות לצמיד. בחברה ציינו כי הסוללה אמורה להחזיק כ־14 ימים. במקרה שלי, הסוללה החזיקה הרבה יותר מזה.
התרעות פיקוד העורף