להאט את הקצב: הבן שלי בן החמש מעריץ גיבורי על. הוא מדמיין שהוא ספיירדמן ומטפס על הקירות, מספר על סופרמן לכל מי שמוכן לשמוע ובלילות מיוחדים מחליף את השמיכה בגלימה. כולם אומרים לי שעוד מעט הוא יגלה שאין לו כוחות על וזה יעבור לו. אבל האמת שלכולנו יש כוחות על ועם הזמן הכוחות שלנו הולכים וגדלים.

מה אם הייתי אומרת לכם שלארנק שלכם יש כוחות על? ולא סתם כוחות על, הכוח להציל את העולם. אני לא מתכוונת לזה כמטאפורה, הבחירות הצרכניות שלנו יצרו את משבר האקלים והן גם יכולות לתקן ולהציל אותנו מהאיום הגדול ביותר על האנושות. 

אבל לפני הקפיצה לפתרונות, חשוב להכיר את הבעיה. על קצה המזלג - משבר האקלים נוצר בעקבות פליטות של גזי חממה לאוויר, כאשר הגידול בפליטות בחמישים השנים האחרונות, הוביל להתחממות הגלובלית - זו שגורמת להמסת קרחונים בקוטב, בצורות במזרח התיכון ומחסור במזון ברחבי הגלובוס. 

איך זה קשור לשופינג? כמות הבגדים המיוצרת בעולם גדלה משנות ה-80 ועד היום ב-400 אחוזים ויחד איתה גדלה גם כמות פסולת הטקסטיל ב-600 אחוזים. לשון אחרת אנחנו קונים הרבה יותר בגדים מפעם, אבל משתמשים בהם הרבה פחות. תוסיפו לזה את זה שתהליך הייצור של הבגדים הוא לרוב תהליך מזהמם מאוד, משלב גידול הכותנה וצביעתה, המחייב שימוש במעל ל-8,000 כימיקלים רעילים, ועד להטמנה בסוף השימוש, אשר מזהמת באופן בלתי הפיך את מי התהום באפריקה. למעשה תעשיית האופנה נחשבת כיום לתעשייה השנייה הכי מזהמת על פני כדור הארץ. 

שופינג  (צילום: אינגאימג')שופינג (צילום: אינגאימג')

חשוב להזכיר, הסוגיה הסביבתית היא לא הרעה החולה היחידה בתעשיית האופנה. התעשייה מבוססת, ברובה הגדול, על עבדות מודרנית וניצול קשה, בעיקר של נשים וילדים. כך לדוגמא, עובדים במפעלי הטקסטיל עובדים בין 72 ל-96 שעות בשבוע, כאשר בכל אחת מהשעות האלה, הן יתפרו בין 60 ל-100 פריטים בשעה. מעל למחיצתן יסבלו מהתעללות פיזית ומילולית תוך כדי וזאת בעבור פחות מ-3 דולר ליום.   

המידע הזה חשוב כל השנה, אבל הוא חשוב במיוחד עכשיו בנובמבר, המוכר בשמו העממי כ"חודש השופינג". אנחנו בעיצומה של עונת המבצעים, כאשר פרסומות למבצעי הבלאק פריידי, חג הרווקים הסיני, סייבר מאנדי ועוד, מציפות אותנו מכל פינה. כולם מנסים לשכנע אותנו לקנות בגדים שאנחנו בכלל לא צריכים, כי עכשיו הם זולים יותר, ואת המחיר כמו תמיד כדור הארץ ישלם. 

צריך להדגיש, הסיבה לפגיעה הסביבתית הכל כך נרחבת, כמו גם לממדי העבדות היא המחיר הזול של האופנה המהירה. הניסיון להגיע למחיר בגד זול ככל האפשר, מוביל לשימוש נרחב בכימיקלים רעילים וזולים בצביעה, לבחירה בשריפה והטמנה של בגדים לא רצויים, על פני מיחזורם ולאיכות ירודה של בגדים, ההופכת אותם לכמעט חד פעמיים .בנוסף, ישנו קשר ישיר בין מחיר הבגדים לפגיעה בזכויות עובדים.

הירידה שחלה במחיר למטר מרובע של בד משנות ה80 ועד היום נמצאת במתאם כמעט מושלם עם הירידה בתשלום לשעה והקפדה על תנאי בטיחות בסיסים הייתה מונעת את מותם של מעל ל-100 פועלים, שנהרגו בתאונות עבודה במפעלי טקסטיל מתחילת 2021. במילים פשוטות אין באמת דבר כזה בגדים זולים, יש רק בגדים שמישהו אחר כבר שילם עליהם את המחיר. 

אז איך הארנק שלנו יכול להציל את העולם? למזלנו כמו שיש אופנה מהירה ישנה אופנה איטית. אופנה שהיא הוגנת, שאינה כרוכה בניצול ויוצרת זיהום מינימלי ככל האפשר. אופנה איטית כוללת בתוכה בגדי יד שנייה, בגדים ממוחדשים (כלומר בגדים משאריות טקסטיל, סדינים, וילונות או מפירוקם של בגדים אחרים), בגדים המיוצרים בסחר הוגן, אופנה מקומית ומעצבים עצמאים ומעל הכל הנכונות לקנות פחות כמויות של בגדים ולשלם יותר עבור הבגדים שלנו.

בחירה באופנה בת קיימא, על כל גווניה וסוגיה, תאפשר לאנשים העוסקים בה, מעצבים ופועלים במפעלים כאחד, להמשיך ולייצר אלטרנטיבה לאופנה מהירה, ולא פחות חשוב לגדול ולסחוף אחריהם את כלל תעשיית האופנה, עד לייצור סטנדרט חדש. היכולת לשנות נמצאת בידיים שלנו, או יותר נכון בארנקים שלנו. 

הכותבת היא חוקרת אופנה וצדק סביבתי מהחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב