"אז אני מסתכלת על המאפיינים הבולטים של הדמות שאפשר להקצין קצת, גם כדי להצחיק וגם כדי להדגיש. בדרך כלל אומרים לי איזה שחקן יגלם איזו דמות ולפעמים מתייעצים איתי. כל זה נעשה ביום שלפני הצילומים. יש לי תבניות של פנים שהכנתי לאורך השנים, ואני יושבת ומנסה לבנות את הדמויות. חשוב להדגיש שיש לי צוות מדהים של מאפרות, אני לא לבד שם, והתרומה שלהן אדירה לתוצאה הסופית", סיפרה.
"למזלנו, יש הרבה דמויות שהן קבועות, אז זה קל יותר, אבל כשיש דמויות חדשות, צריך לבנות אותן מחדש - לחיים, סנטר, מצח וכו’ כדי לקרב כמה שיותר את השחקן לדמות. מצד אחד אתה לא רוצה להעלים את השחקן, ומצד שני אתה רוצה שהוא יהיה דומה לדמות. זה טריקי", ציינה.
"תלשנו את האיפור מפיניש והעברנו לעלמה במהירות שיא ואיפרנו שוב את פיניש בלחץ פסיכי. זה עבר בסדר בסוף, והצופים בבית והקהל לא היו מודעים לבלגן שהיה מאחורי הקלעים, אבל אי אפשר לתאר את הלחץ שהיינו בו מאחורי הקלעים. למדנו לאלתר המון, לזרום עם השינויים, להתגמש ולעבוד כמה שיותר מהר", סיפרה שיינין.
"לפעמים השחקן יכול להגיד לי שלדמות הזו הוא רוצה ככה וככה. יש לנו פגישה עם היוצרים, עם הבמאי ועם המלבישה, ואנחנו ביחד יוצרים את הדמויות. השחקנים שונאים זקנים כי זה מגרד על הפנים, אז אני מנסה למצוא רעיונות מקוריים. למשל בעונה הראשונה עשיתי למוני מושונוב בתור הנביא ישעיהו זקנקן קטן ועשיתי ממנו צמה. ב’יהודים באים’ נותנים לי המון חופש לעשות מה שאני רוצה, והעיקר שיהיה נוח לשחקן", סיפרה אפרתי.
"לפעמים השחקן יכול להגיד לי שלדמות הזו הוא רוצה ככה וככה. יש לנו פגישה עם היוצרים, עם הבמאי ועם המלבישה, ואנחנו ביחד יוצרים את הדמויות. השחקנים שונאים זקנים כי זה מגרד על הפנים, אז אני מנסה למצוא רעיונות מקוריים. למשל בעונה הראשונה עשיתי למוני מושונוב בתור הנביא ישעיהו זקנקן קטן ועשיתי ממנו צמה. ב’יהודים באים’ נותנים לי המון חופש לעשות מה שאני רוצה, והעיקר שיהיה נוח לשחקן", ציינה.
"לכל אחד יש את הגוונים שהוא מעדיף, הסגנונות והתסרוקות שיושבים עליו יותר טוב. ובהתאם לתפקיד של כל אחד במערכון, אני בוחרת פאה וזקן או שפם. ביום הצילום אני מגיעה עם פאות מותאמות לכל מערכון, אבל תמיד צריך לדעת לאלתר. לפעמים, תוך כדי ההתארגנות, כשמרכיבים את הדמות, לשחקן יש חזון ואת איך שהוא דמיין את הדמות כשהוא קרא את התסריט. הם יכולים לזרוק מילה שנותנת לנו כיוון, ואנחנו מוצאים ביחד את הדמות שמדויקת להם. הכי כיף לראות את הקליק אצל שחקן כשפאה שבחרתי עוזרת לו להבין את הדמות שהוא הולך לשחק", סיפרה.
אני צריך לתקצב את זה נכון ולחשוב באיזה חומר נכון להשתמש, כמובן תוך שיקול של עלות מול תועלת. כשהתקציב אינסופי אפשר לעשות הכל, אבל התקציב הוא תמיד סופי. עם הזמן למדתי להתאים את עצמי. הפרויקט הגדול הראשון שלי היה יצירה למשימה של ‘האח הגדול’. אחרי תקופה קיבלתי פנייה מ’הזמר במסכה’ לייצר מסיכות, ומאז אני מייצר פרויקטים גדולים לארץ ולחו"ל", הוסיף.
"בדגה, למשל, צבעתי את כל הכובע ים שלה בדוגמה של דג זהרון והוספתי אחר כך שיבוצים מהבד של השמלה המהממת שלה (שתפרה ואלה סטץ) כדי לתת הרגשה מוחשית יותר. זו עבודת נמלים, אבל זה מספק בטירוף", סיפר".
"בדגה (שהתגלתה כעדי ביטי) היו שני אתגרים עיקריים: הכנפיים, שגם הן היו עבודת ריתוך עדינה של המון צינורות נירוסטה דקיקים, והפה - קיבלתי עליו ריג’קט באחת המדידות שהוא גדול מדי אחרי שהמסיכה כבר הייתה צבועה. במקצוע שלי זה אסון כי לשנות מבנה אחרי שיש כבר גימורים וצבע זה סיוט. לראשונה בישראל ביצענו ניתוח להקטנת שפתיים שעבד מעל המצופה. יומיים החלמה", הוסיף.
התרעות פיקוד העורף