עכשיו, שנייה לפני שאתם נושפות אוויר בעייפות ואומרות לעצמכן “יואו, הנה שוב ההיא שמתלוננת על ייצוג", תנו לנו לשאול שאלה פשוטה: למה לעזאזל עדיין אין מגוון של נשים בקמפיינים של אהבה?
בואו נדבר ברור: אני מדברת על קמפיינים שנוצרים בארץ, על קמפיינים שיש בהם יותר מדוגמנית אחת או רק פרזנטורית מפורסמת אחת. אבל בואו, כולן שיבוטים אחת של השנייה. ובינתיים - נשים אמיתיות, חיות ונושמות, בנויות באינספור וריאציות של יופי. כהות, נמוכות, רחבות, שטוחות, מתולתלות, עם בטן, בלי מותן, עם נמשים, מבוגרות, עם צלקות. כאלה שנראות בדיוק כמו הלקוחות שלכן. אלה שבאמת עומדות בתור בקופה.
אבל איכשהו, קמפיינים בישראל ממשיכים להיראות כאילו נכתבו על ידי אותו לוח קריאייטיב גברי משנת 1993. כאילו אין טיקטוק, אין טרנדים של גיוון, אין נשים עם עוקבים וכוח רכישה - שלא דומות אחת לשנייה.
ואולי הכי גרוע - שאתם בכלל לא מבינים כמה כוח יש לכם. כמה שינוי אמיתי יכול לקרות אם מישהו בענף הזה היה אומר “הפעם אנחנו עושים קמפיין אהבה אחר. כזה שרואים בו גם נשים שבאמת חיות פה. שגם להן מגיע להרגיש שייכות. שמישהי ראתה אותן."
במדינה כל כך חבולה, עם פערים עצומים, כאב מתמשך וחוסר וודאות - תנו לנו קמפיינים שמרוממים את הנפש. שמכירים בכוח של רכות, של אנושיות, של גוף חי ונושם. תנו לנו לראות את היופי של כולנו- וכן, כל אישה בכל פרופורציה יכולה להיראות GLAM ו- FASHION בקמפיין. זה כבר הוכח בעבר.
ואם אתם לא מסוגלים לעשות את זה? לפחות תמכרו לנו את האשליה בזול. כמו הסינים.
התרעות פיקוד העורף