יש פריט בגדים אחד בעולם שמצליח להיות רלוונטי ומעורר מחלוקת כבר יותר ממאה שנה, מבלי לאבד כלום מהכוח שלו - הג'ינס. מה שהתחיל כבגד עבודה פשוט של כורי זהב וחקלאים אמריקאים, הפך לסמל התרבותי הכי חזק בעולם האופנה. ואם אתם תוהים למה כל מותג ג'ינס חייב לעבור דרך שערוריה פרסומית כדי להצליח, התשובה פשוטה - בגלל שג'ינס הוא הפריט היחיד שמצליח להיות על-זמני לנצח.
כשמסתכלים על ההיסטוריה של פרסומות הג'ינס, מבינים שזה לא רק עניין של מכירת בגדים - זה עניין של מכירת חלומות, מרד ואידיאלים. כל קמפיין מצליח של ג'ינס מספר סיפור על מי שאנחנו, מי שאנחנו רוצים להיות, ואיך אנחנו רוצים שהעולם יראה אותנו.
דיזל המשיך להוביל בחדשנות הפרובוקטיבית עם קמפיין "Be Stupid" המפורסם. בעולם שמעודד אותנו להיות חכמים, זהירים ומחושבים, דיזל העז להגיד את ההפך: "החכמים חושבים על כל התוצאות. הטיפשים פשוט יוצאים ועושים את זה". זה היה מסר מהפכני שטען נגד הקונפורמיות ובעד הלקיחת סיכונים, גם אם זה אומר להיראות "טיפש" בעיני החברה.
הקמפיינים של דיזל הפכו יותר ויותר לפרפורמנס אמנותי. בסדרת "For Successful Living" הם נגעו בנושאים כמו דת, תרבות, מגדר ומלחמה. הם יצרו תמונות שברו מוסכמות והפכו את דיזל פחות למותג בגדים ויותר לזעקה אמנותית. הקמפיין "Diesel 2025" לקח את זה עוד צעד קדימה, כשהציג חיי אדם שלמים עם ג'ינס של דיזל מהלידה ועד המוות, דרך סצנות טרגיות, שמחות ומצבים סוריאליסטיים שמלאים סאטירה והומור.
אבל למה בדיוק ג'ינס מעורר כל כך הרבה פרובוקציות? התשובה טמונה בפרדוקס המהותי שלו. ג'ינס הוא המוצר הכי דמוקרטי שיש - כולם יכולים להרשות לעצמם אותו, כולם לובשים אותו, והוא נראה טוב על כמעט כל גוף. אבל בדיוק בגלל שהוא כל כך בסיסי ודומה, הדרך היחידה להבדיל בינו לבין המותגים האחרים היא לספר סיפור שיעשה רעש.
ובעידן הרשתות החברתיות, הרעש הזה הפך לחיוני הישרדות. "זה מאוד יקר להגיע לצרכנים דרך המדיה המסורתית", אומר אדמסון. "אתה צריך רשתות חברתיות כדי לפרוץ, במיוחד כדי להגיע לצרכנים צעירים". הבעיה היא שבמדיה חברתית "אף אחד לא משתף דבר רגיל. אנשים משתפים רק משהו יוצא דופן, שונה או פוגעני. כדי שיתחילו לדבר עליך, אתה חייב להעיז".
הסיכום הוא פשוט אבל עמוק: ג'ינס הוא הרבה יותר מפריט לבוש. זה סמל תרבותי, כלי ביטוי, ודרך להגיד משהו על מי שאנחנו. בכל דור הוא מתאים את עצמו לזמן, לערכים ולשאיפות, אבל הוא תמיד נשאר אמיתי לעצם הקיום שלו - דמוקרטי, מרדני ותמיד מעט פרובוקטיבי.
זו הסיבה שכל מותג ג'ינס שרוצה להצליח יידרש לעבור בדרך של פרובוקציה כלשהי. לא בגלל שזה טריק שיווקי זול, אלא בגלל שזה בדיוק מה שג'ינס מייצג - את הכוח לא להיות אדיש, לא לעבור מתחת לרדר, ולהשאיר חותם. גם אם זה אומר לעורר כעס, ביקורת או מחלוקת - העיקר שלא להישאר אדישים.