שיר אהבה לאמא
הקולקציה, שנקראת "לאבלין באהבה", היא מסע אישי לתוך הזכרונות של בלאיש - ילדות בבית שמש ובאשקלון, שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80, והאופטימיות הזהירה שהייתה באוויר אחרי המלחמה. זו הפעם הראשונה שבלאיש, שתמיד התעניין בשנות ה-70, מסתכל על העשור האהוב עליו מפרספקטיבה כל כך אישית. לא רק כמעצב שמעריץ עידן, אלא כילד שגדל בו, שראה את האמא שלו לובשת את הבגדים האלה, ושספג את הסגנון הישראלי הייחודי שהתפתח כאן.
הסגנון הישראלי: שילוב של הכול
אז מה זה הסגנון הישראלי לפי ויוי בלאיש? זה השילוב הבלתי צפוי. זה ללבוש ג'ינסים עם חצאית משי. זה לשלב מכנסי קורדרוי עם טופ תחרה. זה לקחת פריט וינטג' ולעשות לו משהו מדהים - לצבוע אותו מחדש, לרקום עליו, להחליף את השרוולים למשי, ולהפוך אותו ל-one of a kind. הקולקציה החדשה של בלאיש היא כל זה ועוד - שילוב של פריטים איקוניים כמו ג'ינסים בגזרות פדלפון ומכנסי קורדרוי לצד פריטים עשירים כמו חצאיות משי ומכנסי קטיפה.
יש פה גם שימוש מקיים: שמיכה מתוניס (ארץ המוצא של אימו של בלאיש) עברה תהליך של פרימה ידנית כדי ליצור מעילים עם צווארוני ענק במראה "פרוותי" וצעיפים. זה לא רק אופנה - זה סיפור. זה היסטוריה. זה אהבה.
סאן מזרחי: הרגע שעצר את הנשימה
ואז הגיע הרגע. סאן מזרחי צעדה על המסלול, והקהל פשוט קפא. מזרחי, אחת הדוגמניות הישראליות המצליחות ביותר בעולם, שכבשה את הקטווקים הבינלאומיים וצעדה עבור המותגים הגדולים ביותר - Dior, Chanel, Versace, Hermès ו-Victoria's Secret - חזרה הביתה לתצוגה של ויוי בלאיש, והלוק שלה היה פשוט מושלם.
היא הופיעה בשמלה חומה ארוכה עם סיומת מדורגת דרמטית, ומעליה מעיל "פרווה" ענק מהשמיכה התוניסאית שעברה פרימה ידנית - אותה שמיכה שבלאיש הביא מתוניס, ארץ המוצא של אמו. המעיל, בגוון בז' עם פרטי בורדו שמשתלבים עם השמלה, היה יצירת אמנות בפני עצמו - כל חתיכת בד עברה עבודת יד קפדנית כדי ליצור את המרקם ה"פרוותי" המיוחד. השמלה עצמה, עם החתך האסימטרי והסיומת המדורגת, הייתה רומנטית ובוהמית - בדיוק מה שהקולקציה הזו מייצגת.
אבל מעבר לבגדים, מה שבאמת היה מיוחד זה הרגע עצמו. לראות דוגמנית ישראלית שכבשה את העולם חוזרת לצעוד על מסלול ישראלי, בקולקציה שמדברת על שורשים, על זהות, ועל הסגנון הישראלי - זה היה משהו שגרם לכולם בקהל לחוש גאווה.
רונית יודקביץ: האלגנטיות הבוהמית
הרגע המרגש: ויוי וגלית גוטמן על המסלול
אבל הפעם, בתצוגה עצמה, גוטמן הופיעה בלוק אחר לגמרי - שמלה שחורה שקופה עם פרטי תחרה, חצאית ארוכה בגוונים כהים, וכובע קאמל רחב שוליים שהפך את הלוק לבוהמייני-שיק. כשהיא צעדה לצד בלאיש - המעצב בווסט שחור וחולצת טי לבנה עם ג'ינסים (הסגנון הקז'ואל-שיק שכל כך אופייני לו) - זה היה רגע של חיבור אמיתי בין אמנות לאופנה. זה היה רגע של אהבה טהורה למלאכה.
הצבעים, ההדפסים, והפרטים הקטנים
סקאלת הצבעים של הקולקציה כוללת בז', חום כהה, בורדו, גווני ירוק, כחול וקאמל - צבעים חמים ואדמתיים שמזכירים את הטבע, את הבית, ואת התחושה של נוסטלגיה. ההדפסים? מנומרים, כמובן (כי מה יותר שנות ה-70 מזה?), ויש גם הדפסים עם המילה "אהבה" בעברית, ו-"Noga District" - שם השכונה בדרום תל אביב שבה ממוקם הסטודיו של בלאיש. זה הפרט הקטן שהופך את הקולקציה למקומית, לישראלית, לשלנו.
הקולקציה כוללת גם שיתופי פעולה מיוחדים: מעילי עור בשיתוף עם מעצבת האופנה מיקה בשן, ותכשיטים בשיתוף עם מותג התכשיטים מלכה. כל פרט כאן מדוקדק, כל בחירה מכוונת, וכל פריט מספר סיפור.
מי זה ויוי בלאיש?
אם אתם לא מכירים את ויוי בלאיש, הגיע הזמן. הוא אחד ממעצבי האופנה הבכירים והמוערכים ביותר בישראל, ונחשב לחלוץ בתעשיית האופנה הישראלית. בלאיש סיים בהצטיינות את בית הספר לאופנה שנקר ב-1996, ובילה את העשור שלאחר מכן באיטליה, שם עבד בבית האופנה רוברטו קוואלי. בשנת 2000 הוא פתח את בית האופנה שלו באיטליה והציג את קולקציית הבכורה בשבוע האופנה מילאנו - והיא זכתה לביקורות נלהבות.
ב-2006 חזר בלאיש לישראל ופתח את הסטודיו שלו ביפו, ומאז הוא יוצר את עיצוביו בהשראת אהבתו לאמנות, פיסול, היסטוריה ועולם הטבע. לצד עיצוב אופנה, הוא גם יוצר פרויקטים אמנותיים - כולל בשיתוף פעולה הדוק עם יערה קידר בתערוכות "גיבורות", "הנשף" ו"רונית אלקבץ" במוזיאון העיצוב חולון ובמוזיאון תל אביב. הוא לא רק מעצב - הוא אמן.
למה זה חשוב?
בעידן שבו אופנה לעיתים מרגישה קרה ומנותקת, ויוי בלאיש מזכיר לנו למה אנחנו אוהבים אותה. כי אופנה זה לא רק בגדים - זה זכרונות, זה רגש, זה חיבור לשורשים. הקולקציה החדשה של בלאיש היא תזכורת לכך שאפשר ליצור משהו יפה, משהו מכובד, ומשהו שנוגע בלב - בלי לוותר על הסטייל, בלי לוותר על החדשנות, ובלי לוותר על מה שעושה אותנו לישראלים.
"התמהיל הזה הוא הסגנון הישראלי בעיני", אמר בלאיש. ואנחנו לא יכולים שלא להסכים. זו אופנה שמדברת אלינו, שמספרת את הסיפור שלנו, ושגורמת לנו להרגיש גאים במה שיצרנו פה.